← חזרה למידע מקצועי
נכות כללית

COPD וקצבת נכות: אחוזים לפי סעיף 5(1), שמות המשאפים ומסמכים לוועדה

נכתב ונבדק על ידי עו״ד אורון אטיאעודכן ב-14 בנובמבר 202611 דקות קריאה

COPD מדורגת לפי סעיף 5(1): 20% עד 100% לפי FEV1 או DLCO, ותוספת 10% על התלקחויות. במדריך: ברונכיטיס כרונית ואמפיזמה, סולם המשאפים עם השמות, פגיעה בלב ובעצמות, וסכומי 2026.

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) מדורגת בביטוח לאומי לפי סעיף 5(1) ברשימת הליקויים, "חסמת הריאה". הוועדה הרפואית קובעת 20%, 40%, 60% או 100% נכות לפי ערך ה-FEV1 או ה-DLCO, ובתנאי שיחס FEV1/FVC הוא 70% או פחות. שתי התלקחויות מתועדות בשנתיים האחרונות מעלות את הדרגה ב-10%. מעבר לאחוזים, מה שמכריע את התיק הוא תיעוד: בדיקות תפקודי ריאה בתזמון הנכון, רצף המשאפים שקיבלתם, והפגיעה בלב, בעצמות ובמצב הרוח. במדריך הזה של פרוטוקול זכויות רפואיות תמצאו את נוסח הסעיף, את סולם הטיפול עם שמות התרופות, ורשימת מסמכים מוכנה לוועדה.

התשובה הקצרה
  • הסעיף: 5(1) ברשימת הליקויים. הדרגה נקבעת לפי שתי בדיקות תפקודי ריאה לפחות מהשנתיים האחרונות, במצב יציב ובהפרש של חודש לפחות.
  • האחוזים: 20% (FEV1 או DLCO בין 65% ל-74%), 40% (בין 50% ל-64%), 60% (FEV1 בין 30% ל-49% או DLCO בין 35% ל-49%), 100% (FEV1 מתחת ל-30% או DLCO מתחת ל-35%).
  • התלקחויות: בדרגות 40%, 60% ו-100%, שתי התלקחויות מתועדות בשנתיים האחרונות מוסיפות 10%.
  • הקצבה ב-2026: קצבה מלאה של 4,711 ש״ח בחודש בדרגת אי-כושר של 100% או 75%. התנאי הרפואי: 60% נכות רפואית, או 40% כשליקוי אחד קיבל 25% לפחות.
  • ערר: על החלטת הוועדה הרפואית אפשר לערור בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה בכתב.
אינפוגרפיקה
COPD בוועדה הרפואית — ארבעה מספרים
5(1)
הסעיף ברשימת הליקויים: חסמת הריאה
≤70%
יחס FEV1/FVC שנדרש כדי שהסעיף יחול
+10%
על שתי התלקחויות מתועדות בשנתיים
60 יום
המועד להגשת ערר על החלטת הוועדה

מחלות ריאה אחרות נבדקות לפי סעיפים אחרים, ולכל אחת יש מדריך משלה באתר: אסתמה קשה, סרקואידוזיס ריאתית ומחלות ריאה תעסוקתיות.

מה ההבדל בין ברונכיטיס כרונית לאמפיזמה ב-COPD?

COPD הוא שם כולל לשתי צורות של פגיעה בריאות, שלרוב מופיעות יחד. בברונכיטיס כרונית יש דלקת ממושכת בסימפונות, עם שיעול וליחה רוב ימי השנה. באמפיזמה נהרסות דפנות נאדיות הריאה, ושטח חילוף הגזים קטן. לשתיהן יש תוצאה משותפת: זרימת אוויר חסומה שלא חוזרת לגמרי לקדמותה.

לסוג יש משמעות מעשית בוועדה. בברונכיטיס כרונית ה-FEV1 יורד בדרך כלל ראשון. באמפיזמה לפעמים ה-FEV1 עוד סביר, אבל ה-DLCO, יכולת פיזור הגזים, כבר נמוך. סעיף 5(1) מאפשר לקבוע את הדרגה לפי אחד משני המדדים, ולכן מי שיש לו אמפיזמה ומגיע בלי בדיקת DLCO עלול לקבל פחות ממה שהסעיף מאפשר.

התסמינים שכדאי לתאר לוועדה במספרים ולא בתחושות:

  • קוצר נשימה: אחרי כמה מטרים של הליכה או כמה מדרגות אתם עוצרים.
  • שיעול וליחה: כמה חודשים בשנה, וגם בבוקר.
  • התלקחויות: כמה פעמים בשנה נזקקתם לאנטיביוטיקה, לסטרואידים בכדורים, למיון או לאשפוז.
  • עייפות וירידה במשקל: כמה קילוגרמים ירדו ובאיזו תקופה.
  • שינה: התעוררויות בלילה בגלל קוצר נשימה או צורך לישון בישיבה.
בדיקה אישית · שלב 1 מתוך 3
באיזה שלב אתם מול ביטוח לאומי?

אילו בדיקות מאבחנות COPD, ומה מהן הוועדה הרפואית צריכה?

COPD מאובחנת בבדיקת תפקודי ריאה (ספירומטריה), שמראה יחס FEV1/FVC נמוך אחרי מרחיב סימפונות. זה גם המספר הראשון שהוועדה מחפשת: סעיף 5(1) חל רק כשהיחס הוא 70% או פחות. שאר הבדיקות קובעות את החומרה, ומשמשות ראיה למגבלה התפקודית ולפגיעה באיברים נוספים.

בדיקהמה היא מודדתמה התפקיד שלה בתיק
ספירומטריה (FEV1, FVC, היחס ביניהם)כמה אוויר נושפים בשנייה הראשונה, ומה הנפח הכוללתנאי הסף של הסעיף (יחס 70% או פחות) וקביעת הדרגה לפי FEV1
DLCO (כושר דיפוזיה)כמה טוב עובר חמצן מהריאה לדםמדד חלופי לדרגה. חשוב במיוחד באמפיזמה
CT חזהאמפיזמה, עיבוי סימפונות, ברונכיאקטזיותמבסס את סוג המחלה ושולל מחלה אחרת
מבחן הליכה של 6 דקותמרחק הליכה וירידה בסטורציה במאמץראיה למגבלה בעבודה ובחיי היום-יום. תומך בדרגת אי-הכושר
גזים בדם וסטורציהרמת חמצן ופחמן דו-חמצנימבסס את הצורך בחמצן ביתי ואת חומרת המחלה
אקו לבלחץ בעורק הריאה ותפקוד הצד הימני של הלבמתעד מעורבות לבבית, שנבדקת בנפרד

מבחן ההליכה, הגזים בדם והאקו לא מופיעים בטבלת הסעיף 5(1), ולכן הם לא קובעים את האחוז ישירות. הם כן עוזרים לוועדת אי-הכושר להבין למה אתם לא יכולים לעבוד, ומשמשים בסיס לבדיקה של ליקויים נוספים.

כמה אחוזי נכות נותנים על COPD לפי סעיף 5(1)?

לפי סעיף 5(1), "חסמת הריאה (COPD)", הוועדה הרפואית נותנת 20%, 40%, 60% או 100% נכות לפי FEV1 או DLCO. התנאי הוא יחס FEV1/FVC של 70% או פחות, בשתי בדיקות לפחות מהשנתיים האחרונות, כשהמחלה במצב יציב ובמרווח של חודש לפחות בין הבדיקות. זה הנוסח המלא:

פרט משנההנוסח בתקנותאחוזי נכות
5(1)(א)עם FEV1 או DLCO בין 65% ל-74%20%
5(1)(ב)עם FEV1 או DLCO בין 50% ל-64%40%
5(1)(ג)עם FEV1 בין 30% ל-49% או DLCO בין 35% ל-49%60%
5(1)(ד)עם FEV1 קטן מ-30% או DLCO קטן מ-35%100%

ההערה שבסוף הסעיף קובעת שבפרטי משנה (ב), (ג) ו-(ד), עם שתי התלקחויות מתועדות במהלך השנתיים האחרונות, הדרגה גדלה ב-10% נוספים בחישוב אריתמטי. דוגמה: FEV1 של 55% מזכה ב-40%, ועם שתי התלקחויות מתועדות הדרגה עולה ל-50%. בדרגה של 20% אין תוספת כזו.

שלושה דברים שעולים מהנוסח, וכדאי לבדוק לפני הוועדה:

  • שתי בדיקות, לא אחת. בדיקה בודדת לא עומדת בנוסח. תאמו עם רופא הריאות שתי בדיקות בהפרש של חודש לפחות.
  • מצב יציב. בדיקה שבוצעה בזמן התלקחות עלולה להיפסל. את ההתלקחות מתעדים בנפרד, במכתב שחרור או בסיכום ביקור.
  • COPD ואסתמה יחד. לפי ההערה בסעיף 6, לא קובעים אחוזים לפי סעיף 6 (אסתמה) ולפי סעיף 5(1) במקביל. הוועדה בוחרת את הסעיף שנותן יותר.

מה סולם הטיפול ב-COPD, ואיך קוראים למשאפים?

הטיפול ב-COPD מתחיל בדרך כלל במרחיב סימפונות אחד ארוך טווח, עובר לשילוב של שניים, ובמקרים מסוימים מוסיפים סטרואיד בשאיפה או טיפול משולש. כשהמחלה מתקדמת מגיעים רופלומילאסט, חמצן ביתי ושיקום ריאתי. כל שלב בסולם נרשם בתיק הקופה, והרצף כולו מראה לוועדה מחלה שמתקדמת למרות טיפול.

שלבסוג התרופהדוגמאות שמשווקות בישראל: חומר פעיל (שם מסחרי)
הקלה מיידית, לפי הצורךמרחיב סימפונות קצר טווח (SABA או אנטיכולינרגי קצר טווח)סלבוטמול (ונטולין), טרבוטלין (בריקלין), איפרטרופיום (אאירובנט)
טיפול קבוע, מרחיב אחדLAMA, אנטיכולינרגי ארוך טווחטיוטרופיום (ספיריבה), אקלידיניום (אקלירה), גליקופירוניום (סיבריי), אומקלידיניום (אינקרוז)
טיפול קבוע, מרחיב אחדLABA, בטא-אגוניסט ארוך טווחסלמטרול (סרבנט), פורמוטרול (פוראדיל), אינדקטרול (אונברז), אולודטרול (סטריורדי)
שני מרחיבים במשאף אחדLAMA ו-LABAאומקלידיניום ווילנטרול (אנורו אליפטה), אקלידיניום ופורמוטרול (דואקליר), גליקופירוניום ואינדקטרול (אולטיברו), טיוטרופיום ואולודטרול (ספיולטו)
הוספת סטרואיד בשאיפהICS ו-LABAפלוטיקזון ווילנטרול (רלבר אליפטה), בקלומטזון ופורמוטרול (פוסטר)
טיפול משולשICS, ‏LABA ו-LAMAפלוטיקזון, וילנטרול ואומקלידיניום (טרלג'י)
מחלה קשה עם התלקחויותמעכב PDE4 בכדוררופלומילאסט (דקסס / דלירספ)
טיפולים נוספיםתיאופילין בכדור, ומדלל ליחהתיאופילין (תיאוטרים), קרבוציסטאין (מוקוליט)

תנאי ההכללה בסל הם ראיה בפני עצמם. לפי רשימת הרחבות הסל של מכבי, ספיולטו, דואקליר וטרלג'י נכללו לחולים עם FEV1 של 60% או פחות במצב כרוני, ורופלומילאסט נכלל לחולים עם FEV1 של 50% או פחות ושתי התלקחויות או החמרות מתועדות בשנה. אישור הקופה לתרופה כזו מראה שרופא כבר מדד את החומרה ומצא שהיא עומדת בתנאי. צרפו אותו לתיק.

שני טיפולים שאינם תרופה:

  • חמצן ביתי ניתן כשרמת החמצן בדם נמוכה מאוד, בדרך כלל 15 שעות ביממה או יותר. אישור החמצן ומדידות הסטורציה הם ראיה חזקה לחומרת המחלה.
  • שיקום ריאתי הוא תוכנית קבוצתית של כשלושה חודשים: פעילות גופנית מותאמת, הדרכה, ייעוץ תזונתי ותמיכה נפשית. סיכום התוכנית מתעד את יכולת המאמץ שלכם לפני ואחרי, וזה מידע שהוועדה לא תמצא בספירומטריה.

שמות התרופות מופיעים כאן להמחשה בלבד. ההחלטה מה לקחת, ובאיזה מינון, שייכת לרופא המטפל.

מה קורה כשהמשאף לא עוזר או גורם לתופעות לוואי?

כשמשאף ל-COPD לא משפר את קוצר הנשימה, או גורם לתופעות לוואי, הרופא בדרך כלל מחליף אותו או מוסיף טיפול בשלב הבא בסולם. כל החלפה כזו, כשהסיבה כתובה ברשומה, מתעדת כישלון טיפולי: המחלה ממשיכה למרות טיפול מתאים. זו ראיה שהמצב לא זמני, והיא מחזקת את הבקשה לנכות קבועה.

הוועדה שואלת בפועל שתי שאלות: האם קיבלתם את הטיפול המקובל, והאם הוא הצליח. אם אין תיעוד, היא יכולה להניח שהמצב ישתפר עם טיפול נכון, ולקבוע נכות זמנית או נמוכה. לכן חשוב שהסיבה להחלפה תהיה כתובה במפורש בסיכום הביקור:

  • אין שיפור: "ממשיך קוצר נשימה בדרגה זהה למרות שימוש סדיר" עדיף על "הוחלף משאף".
  • תופעות לוואי: יובש בפה, צרידות, פטרת בפה, דופק מהיר או רעד. כל אחת עם תאריך.
  • טכניקת שאיפה: אם בדקו איתכם את הטכניקה ועדיין אין שיפור, בקשו שזה ייכתב. זה עונה מראש על הטענה "המטופל לא משתמש נכון".
  • קורסים של סטרואידים בכדורים: כל קורס הוא כמעט תמיד התלקחות, וזה בדיוק מה שתוספת ה-10% בסעיף דורשת.

הסבר מפורט איך בונים תיק כזה נמצא במדריך איך מתעדים כישלון טיפולי לוועדה הרפואית. מי שמקבל קורסים חוזרים של סטרואידים צריך להכיר גם את הנזקים של טיפול סטרואידי ממושך, כי חלקם ליקוי נפרד.

אילו מערכות נוספות נפגעות ב-COPD, ואיך הן מתורגמות לסעיפים?

COPD מתקדמת פוגעת גם מחוץ לריאות: בלב, בעצמות, במצב הרוח ובמסת השריר. לכל פגיעה כזו יש מסלול משלה ברשימת הליקויים, והוועדה משקללת אותה עם אחוזי הריאה. מי שמגיע עם מסמכים על הריאות בלבד מוותר מראש על חלק מהתמונה. כך זה ממופה:

פגיעהמה קורהאיך זה נבדק ברשימת הליקויים
יתר לחץ דם ריאתי משניהלחץ בעורק הריאה עולה בגלל מחלת הריאהסעיף 8 מיועד רק ל"מחלה ראשונית של עורקי הריאה". לפי סעיף 9(1)(ד)(6)(ב), לחץ ריאתי מעל 40 מ״מ כספית באקו שאינו נובע מליקוי לבבי נקבע "לפי המחלה", כלומר דרך סעיף 5(1)
לב ריאתי (Cor pulmonale), אי-ספיקת צד ימיןחדר ימין נחלש בגלל העומססעיף 9, מחלות הלב. הדרגה נקבעת לפי אקו, מבחן מאמץ או דרגת NYHA, כשיש מחלת לב מאובחנת שמתאימה לאחת הטבלאות
אוסטאופורוזיס משימוש בסטרואידיםשברים, בעיקר שברי דחיסה בחוליותאין פרט נפרד לאוסטאופורוזיס עצמה. שבר בגוף חוליה שהתרפא נבדק לפי 37(8), בין 5% ל-20%, והגבלת תנועה בעמוד השדרה לפי 37(5) עד 37(7)
סוכרת שהתפתחה מסטרואידיםעלייה ברמות הסוכרסעיף 4, סוכרת, לפי סוג הטיפול והסיבוכים
דיכאון וחרדההתקפי חרדה סביב קוצר נשימה, הסתגרות, דיכאוןסעיף 34(א) להפרעות מצב רוח ו-34(ב) להפרעות חרדה, בין 0% ל-100% לפי התפקוד וכושר העבודה
ירידה במשקל ודלדול שריריםחולשה, ירידה ביכולת המאמץאין פרט ייעודי. זה נשקל בעיקר בדרגת אי-הכושר להשתכר, ולכן חשוב שיופיע במכתב הרופא ובסיכום השיקום הריאתי

כדי שהוועדה תבדוק ליקוי נוסף, הוא צריך להופיע בטופס התביעה ולהיות מגובה במסמך של רופא מומחה. דיכאון, למשל, נבדק אצל פסיכיאטר ולא על סמך מכתב של רופא ריאות. על הליקויים הנפשיים יש פירוט במדריכים על דיכאון ועל הפרעות חרדה ופאניקה, ועל פגיעה לבבית במדריך זכויות חולי לב. כדי לראות איך האחוזים מצטרפים, השתמשו במחשבון הנכות המשוקללת.

מתי COPD מזכה בקצבת נכות כללית, ומה הסכום ב-2026?

COPD מזכה בקצבת נכות כללית כשיש נכות רפואית של 60% לפחות, או 40% לפחות כשליקוי אחד קיבל 25% לפחות, ובנוסף דרגת אי-כושר להשתכר של 60%, 65%, 74% או 100%. ב-2026 הקצבה המלאה היא 4,711 ש״ח בחודש. דרגה של 40% ומעלה בסעיף 5(1) היא ליקוי אחד שעומד בתנאי ה-25%.

תנאים נוספים לפי אתר ביטוח לאומי: גיל 18 ומעלה ועד גיל הפרישה, ותושבות ישראל. ההכנסה מעבודה צריכה להיות נמוכה מ-8,261 ש״ח בחודש במשך 90 ימים רצופים מתוך 15 החודשים שלפני הגשת התביעה.

דרגת אי-כושר להשתכרקצבה חודשית (מ-1.1.2026)
100% או 75%4,711 ש״ח
74%3,211 ש״ח
65%2,894 ש״ח
60%2,718 ש״ח

האחוזים הרפואיים הם רק חצי מההחלטה. בדרגת אי-הכושר בוחנים אם אתם יכולים לעבוד, ובאיזה היקף. כאן נכנסים מבחן ההליכה, החמצן הביתי והירידה במשקל. אפשר לבדוק את התמונה המלאה במחשבון הזכאות לנכות כללית, ולקרוא על תנאי הזכאות ועל סכומי 2026. מי שממשיך לעבוד חלקית יכול לבדוק את ההקלות של חוק לרון.

האם COPD שנגרמה בעבודה מוכרת כמחלת מקצוע?

COPD יכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע כשיש קשר רפואי בין המחלה לבין חשיפה בעבודה לאבק, לעשן, לאדים או לכימיקלים. במסלול נפגעי עבודה בודקים קודם את הקשר הסיבתי, ורק אחר כך את האחוזים. האחוזים עצמם נקבעים לפי אותו סעיף 5(1).

ההבדל המעשי הוא בתנאים ובתשלום: במסלול נפגעי עבודה אין דרישה של דרגת אי-כושר, והתשלום מחושב לפי השכר. אפשר לבדוק את שני המסלולים במקביל. פרטים בעמוד מחלת מקצוע ובמדריך על מחלות ריאה תעסוקתיות.

אילו מסמכים להביא לוועדה הרפואית על COPD?

לוועדה הרפואית על COPD מביאים שתי בדיקות תפקודי ריאה מלאות מהשנתיים האחרונות, תיעוד של כל ההתלקחויות, ורצף הטיפול התרופתי. בנוסף מביאים מסמכים על כל מערכת נוספת שנפגעה. כך נראית רשימה מסודרת, לפי הסדר שבו כדאי לאסוף:

  1. שתי בדיקות תפקודי ריאה במצב יציב, בהפרש של חודש לפחות, עם FEV1, ‏FVC, היחס ביניהם ו-DLCO.
  2. מכתב רופא ריאות עדכני עם האבחנה (ברונכיטיס כרונית, אמפיזמה או שתיהן), הטיפול הנוכחי, ותיאור של המגבלה התפקודית.
  3. תיעוד התלקחויות מהשנתיים האחרונות: מכתבי שחרור, ביקורים במיון, קורסים של אנטיביוטיקה או סטרואידים בכדורים.
  4. דוח מרשמים מהקופה שמראה את סולם המשאפים לאורך זמן, ואישורי קופה לתרופות עם תנאי הכללה.
  5. אישור חמצן ביתי ומדידות סטורציה או גזים בדם, אם יש.
  6. מבחן הליכה של 6 דקות וסיכום שיקום ריאתי.
  7. CT חזה, ואקו לב אם יש חשד ללחץ ריאתי או לפגיעה בצד הימני של הלב.
  8. מסמכים על ליקויים נוספים: בדיקת צפיפות עצם וצילומי עמוד שדרה, סיכום פסיכיאטרי, מעקב סוכרת.

את התביעה מגישים בטופס בל/7801. אחרי ההגשה מגיעים לבדיקה בוועדה הרפואית, ואחריה נקבעת דרגת אי-הכושר. על הוועדה עצמה תוכלו לקרוא בעמוד הוועדה הרפואית. אם ההחלטה לא משקפת את הבדיקות, אפשר להגיש ערר בתוך 60 יום. הסבר כללי על נכות כללית ועל התהליך מול ביטוח לאומי נמצא בעמודי השירות.

אילו זכויות נוספות יש לחולי COPD?

  • עבודה לצד קצבה: לפי חוק לרון, הקצבה מתקזזת בהדרגה ולא נעצרת עם החזרה לעבודה.
  • הטבות נלוות: הנחה בארנונה, הקלות במס ותעודת נכה, לפי האחוזים והדרגה שנקבעו.
  • עזרה בבית: מי שזקוק לעזרה בפעולות יום-יום יכול לבדוק זכאות לקצבת שירותים מיוחדים.

שאלות נפוצות

כמה אחוזי נכות מקבלים על COPD?

לפי סעיף 5(1) ברשימת הליקויים: 20% כש-FEV1 או DLCO בין 65% ל-74%, ‏40% בין 50% ל-64%, ‏60% כש-FEV1 בין 30% ל-49% או DLCO בין 35% ל-49%, ו-100% כש-FEV1 מתחת ל-30% או DLCO מתחת ל-35%. התנאי הוא יחס FEV1/FVC של 70% או פחות.

האם התלקחויות מעלות את אחוזי הנכות ב-COPD?

כן. בדרגות 40%, 60% ו-100%, שתי התלקחויות מתועדות בשנתיים האחרונות מוסיפות 10% בחישוב אריתמטי. בדרגה של 20% אין תוספת. כדי לקבל אותה צריך מסמכים: מכתבי שחרור, ביקורי מיון או קורסים של סטרואידים בכדורים.

ה-FEV1 שלי לא נמוך במיוחד, אבל יש לי אמפיזמה. מה עושים?

בקשו בדיקת DLCO. באמפיזמה כושר הדיפוזיה יורד לעתים קרובות לפני ה-FEV1, וסעיף 5(1) מאפשר לקבוע את הדרגה לפי אחד משני המדדים.

האם החלפת משאפים עוזרת לי בוועדה?

כן, כשהסיבה להחלפה מתועדת. מעבר ממשאף אחד לשילוב, או לטיפול משולש, מראה שהמחלה ממשיכה למרות טיפול. בקשו מהרופא לכתוב בכל ביקור למה הטיפול שונה: אין שיפור או תופעות לוואי.

יש לי COPD וגם אסתמה. לפי איזה סעיף יקבעו לי אחוזים?

לא קובעים אחוזים לפי סעיף 6 (אסתמה) ולפי סעיף 5(1) במקביל. הוועדה קובעת לפי הסעיף שמקנה אחוזים גבוהים יותר, ולכן כדאי להביא בדיקות שמתאימות לשני הסעיפים.

האם מעשן או מעשן לשעבר זכאי לקצבה?

כן. בנכות כללית הזכאות נקבעת לפי חומרת הפגיעה ולפי היכולת לעבוד, ולא לפי הסיבה למחלה. עישון לא שולל את הזכאות.

האם אפשר לקבל אחוזים גם על הלב ועל דיכאון?

כן, אם הם מאובחנים ומתועדים. פגיעה לבבית נבדקת לפי סעיף 9, ודיכאון וחרדה לפי סעיף 34. לחץ ריאתי שנובע ממחלת הריאה עצמה נקבע לפי מחלת הריאה. האחוזים של כל הליקויים משוקללים יחד.

אם אתם לא בטוחים שהבדיקות שלכם עומדות בנוסח של סעיף 5(1), או שאתם רוצים לדעת אילו ליקויים נוספים כדאי לבקש שייבדקו, השאירו פרטים בעמוד יצירת הקשר. בפרוטוקול נעבור איתכם על המסמכים לפני הוועדה.

מקורות

המידע כאן כללי, ואינו ייעוץ רפואי או משפטי. שמות התרופות מובאים להמחשה, וזמינותן בסל משתנה בין הקופות ובין השנים. אחוזי הנכות ודרגת אי-הכושר נקבעים בוועדה לפי הבדיקות והמסמכים של כל מקרה, והסכומים מתעדכנים בכל שנה.

עודכן לאחרונה: 14 בנובמבר 2026

לא בטוחים אם אתם זכאים?

השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם לבדיקת זכאות ראשונית ללא עלות.

מעדיפים לדבר עכשיו? 050-210-3632 · וואטסאפ
#נכות כללית#זכויות רפואיות#ייעוץ משפטי
עו״ד אורון אטיא
נכתב ונבדק משפטית על ידי עו"ד אורון אטיא, מומחה למימוש זכויות רפואיות ותביעות ביטוח.
מייסד פרוטוקול
→ חזרה לכל המאמרים