שחיקת מפרקים נבדקת בביטוח לאומי לפי סעיף 35(1) או לפי טווחי התנועה בסעיף 48: כיפוף ברך עד 45° – 10%, עד 15° – 30%, קשיון לא נוח בירך – 50%. סולם הטיפול עם שמות התרופות, מה קורה אחרי החלפת מפרק ומה להביא לוועדה.
דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס) היא שחיקה הדרגתית של הסחוס במפרק, שגורמת לכאב, לנוקשות ולהגבלה בתנועה, בעיקר בברכיים, בירכיים, בכפות הידיים ובעמוד השדרה. ביטוח לאומי בודק אותה לפי סעיף 35(1) לרשימת הליקויים, שחל במפורש על ארתריטיס "ניוונית", או לפי טווחי התנועה של כל מפרק בנפרד. במדריך הזה של פרוטוקול זכויות רפואיות תמצאו את האחוזים לפי מעלות, את סולם הטיפול עם שמות התרופות, ומה להביא לוועדה כדי שהשחיקה בצילום תהפוך לאחוזים.
- שני מסלולים: סעיף 35(1) מדרג את המחלה כולה, מ-0% ועד 100%. סעיף 48 מדרג כל מפרק גדול ברגל לפי הגבלת התנועה שלו.
- ברך: כיפוף עד 45° – 10%, עד 30° – 20%, עד 15° – 30%. כיפוף עד 90° לא מקבל אחוזים. קשיון לא נוח בברך – 50%.
- ירך: הגבלה בינונית בכל התנועות – 30%, קשיון נוח – 40%, קשיון לא נוח – 50%.
- סף הקצבה: 60% נכות רפואית משוקללת, או 40% עם ליקוי אחד של 25%, ודרגת אי-כושר של 60% לפחות. קצבה מלאה ב-2026 היא 4,711 ש״ח.
- ערר: 60 יום מקבלת ההחלטה.
האם דלקת מפרקים ניוונית מזכה בקצבת נכות כללית?
דלקת מפרקים ניוונית מזכה בקצבת נכות כללית כשההגבלה בתנועה ובתפקוד מגיעה, יחד עם ליקויים אחרים, ל-60% נכות רפואית משוקללת, וכשהיא מונעת מכם להשתכר. שחיקה בצילום לבדה לא מספיקה. הוועדה מדרגת לפי מה שהמפרק מסוגל לעשות, לא לפי מה שרואים בצילום.
לכן ברוב התיקים המפתח הוא שקלול של כמה מפרקים. מי שיש לו שחיקה בשתי הברכיים, בירך ובגב יקבל אחוזים על כל אחד, והשקלול הוא שקובע אם יגיע לסף. השקלול לא פשוט חיבור: הליקוי השני מחושב מהיתרה. אפשר לבדוק אותו במחשבון הנכות המשוקללת.
אחרי הוועדה הרפואית נקבעת דרגת אי-כושר: 60%, 65%, 74% או 100%. ב-2026 הקצבה לפיהן היא 2,718, 2,894, 3,211 ו-4,711 ש״ח. בעבודה פיזית, כמו בנייה, ניקיון או מכירות בעמידה, שחיקה בברכיים פוגעת בכושר ההשתכרות יותר מאשר בעבודה משרדית, וזה צריך להופיע בתביעה.
לפי איזה סעיף נקבעים האחוזים: 35(1) או 48?
דלקת מפרקים ניוונית יכולה להיבדק לפי סעיף 35(1), שמדרג את ההשפעה הכללית של המחלה, או לפי סעיף 48, שמדרג כל מפרק גדול ברגל לפי טווחי התנועה. סעיף 35(1) מתאים כשהשחיקה מפושטת בהרבה מפרקים. סעיף 48 מתאים כשמפרק אחד או שניים פגועים מאוד.
הנוסח של סעיף 35(1), "ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר":
| אחוזים | הנוסח בסעיף 35(1) |
|---|---|
| 0% | אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות |
| 10% | השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות |
| 20% | השפעה בינונית על כושר הפעולה |
| 30% | השפעה יותר מבינונית, או הגבלה ניכרת בתנועות |
| 50% | צורה קשה, קשיון בפרקים הקטנים בלבד |
| 80% | צורה קשה מאוד, קשיון בפרקים הגדולים, המצב הכללי ירוד |
| 100% | צורה חמורה, רתוק לכיסא גלגלים או סיבוכים רציניים |
כדאי לבקש מהרופא לכתוב גם את טווחי התנועה של כל מפרק וגם את ההשפעה הכללית על התפקוד. כך הוועדה יכולה לבחור את הדרך שמשקפת את המצב.
כמה אחוזים נותנים על שחיקה בברך?
על שחיקה בברך נותנים אחוזים לפי סעיף 48(2), לפי זווית הכיפוף והיישור שנמדדה בבדיקה. כיפוף עד 90° לא מקבל אחוזים, וכיפוף עד 15° בלבד מקבל 30%. חוסר ביישור מקבל עד 50%. אלה האחוזים בתקנות:
| מצב בברך (48(2)) | אחוזים |
|---|---|
| כיפוף אפשרי עד 90° | 0% |
| כיפוף אפשרי עד 70° | 5% |
| כיפוף אפשרי עד 45° | 10% |
| כיפוף אפשרי עד 30° | 20% |
| כיפוף אפשרי עד 15° | 30% |
| יישור אפשרי עד 10° / 15° / 30° / 45° | 10% / 20% / 40% / 50% |
| קשיון נוח / קשיון לא נוח | 30% / 50% |
| אי-יציבות קדמית-אחורית / צדדית קשה | 20% / 30% |
| אחרי הוצאת מניסקוס, עם שינויים ארתרוטיים קלים ודלדול שרירים | 10% |
"קשיון לא נוח" מוגדר בתקנות כיישור יתר של יותר מ-10°, כיפוף של יותר מ-30° או סטייה צדדית (ואלגוס או וארוס) של יותר מ-20°. בשחיקה מתקדמת, ברך שעקומה לצד היא ממצא שכדאי שיימדד ויירשם.
כמה אחוזים נותנים על שחיקה בירך?
על שחיקה בירך נותנים אחוזים לפי סעיף 48(1), מ-15% על הגבלה ביישור ועד 50% על קשיון לא נוח. הגבלה בינונית בכל התנועות מקבלת 30%, וזה המצב הנפוץ בשחיקה מתקדמת:
| מצב בירך (48(1)) | אחוזים |
|---|---|
| הגבלה ביישור: אובדן התנועה בין 0° ל-15° | 15% |
| הגבלה בכיפוף שמפריעה לישיבה | 20% |
| הגבלה בהרחקה, בקירוב או בסיבוב | 20% |
| הגבלה בינונית בכל התנועות | 30% |
| קשיון נוח | 40% |
| קשיון לא נוח | 50% |
| מפרק נד (לא יציב) | 70% |
בקרסול, לפי סעיף 48(3), הגבלה ניכרת בתנועות מקבלת 10%, קשיון נוח 20% וקשיון לא נוח 30%. את הסעיפים של הכתף, היד ועמוד השדרה תמצאו במדריך נכויות אורתופדיות – סעיפים 35 ו-37.
מה סולם הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית, ולמה לתעד אותו?
הטיפול בדלקת מפרקים ניוונית מתקדם בשלבים: פיזיותרפיה והפחתת משקל, משככי כאבים, נוגדי דלקת, זריקות למפרק, ובסוף ניתוח להחלפת מפרק. כל שלב שנוסה ולא הספיק מראה לוועדה שהמצב לא נשלט בטיפול שמרני. לכן כדאי שהרצף יופיע במכתב הרופא עם תאריכים.
| שלב | טיפול (שם גנרי ושם מסחרי בישראל) | מה כדאי לתעד |
|---|---|---|
| 1. בלי תרופות | הפחתת משקל, פעילות גופנית ופיזיותרפיה | מספר הסדרות והמכון, ומה השתנה אחריהן |
| 2. משכך כאבים | פרצטמול (אקמול, דקסמול) | כמה זמן נלקח, והאם הספיק |
| 3. נוגדי דלקת | נפרוקסן (נקסין), אטודולק (אטופן), דיקלופנק (וולטרן, אביטרן), איבופרופן (אדוויל, נורופן); מעכבי COX-2: סלקוקסיב (סלקוקס), אטוריקוקסיב (ארקוקסיה) | תופעות לוואי בקיבה, בכליות או בלחץ הדם שחייבו להפסיק |
| 4. כאב קשה | טרמדול (טרמדקס, טרמל); לעיתים דולוקסטין (סימבלטה) לכאב שריר-שלד כרוני | מי רשם, ממתי, ומה ההשפעה על התפקוד |
| 5. זריקות למפרק | סטרואיד (למשל דפומדרול), עד כ-3 פעמים בשנה; חומצה היאלורונית (למשל SYNVISC, שלפי מכבי אינה בסל) | תאריך כל זריקה וכמה זמן נמשכה ההקלה |
| 6. ניתוח | אוסטאוטומיה (יישור עצם) או החלפת מפרק מלאה | המלצת המנתח והמועד בתור |
הסדר מבוסס על המידע של שירותי בריאות כללית ושל מכבי. לפי כללית, נוגדי דלקת לא מתאימים כטיפול קבוע לאורך זמן בגיל מבוגר. אין כאן מינונים, וההחלטה על הטיפול היא של הרופא.
מה מחזק את התיק:
- מגבלה בנוגדי דלקת, למשל בגלל כיב בקיבה, מחלת כליות או מחלת לב, מסבירה למה הכאב לא נשלט.
- זריקות חוזרות עם תאריכים ומשך ההקלה אחרי כל אחת.
- פיזיותרפיה מתועדת: כמה סדרות, ומה השתנה אחריהן.
- המלצה כתובה על החלפת מפרק, או תאריך בתור לניתוח.
על הצגה מסודרת של טיפולים שלא הצליחו, ראו את המדריך תיעוד כישלון טיפולי לוועדה.
מה קורה לאחוזים אחרי החלפת מפרק ברך או ירך?
אחרי החלפת מפרק, הוועדה בודקת את טווחי התנועה, את היציבות ואת הכאב שנשארו במפרק החדש, לפי אותם סעיפים. החלפה שהצליחה מאוד יכולה להוריד את האחוזים, והחלפה עם הגבלה שנשארה משאירה אותם. לכן לא כדאי להגיע לוועדה בחודשים הראשונים אחרי הניתוח, כשהמצב עוד משתנה.
כמה נקודות מעשיות:
- תקופת ההחלמה: בזמן השיקום אחרי ניתוח אפשר לבקש נכות זמנית. ראו את המדריך נכות זמנית מול נכות צמיתה.
- מגבלות קבועות אחרי ניתוח: הימנעות מכריעה, מעבודה על הברכיים או מנשיאת משקל כבד רלוונטית לדרגת אי-הכושר, גם כשהתנועה סבירה. כדאי שהמנתח יכתוב אותן במכתב.
- המפרק השני: מי שהחליף ברך אחת מעמיס לרוב על השנייה. אם היא שחוקה, היא נבדקת בנפרד.
אם ביטוח לאומי מזמן לבדיקה מחדש אחרי שהמצב השתפר, אפשר לקרוא על ההליך בעמוד הטבת מצב.
למה צילום של שחיקה קשה לא מספיק לוועדה?
צילום של שחיקה קשה לא מספיק, כי הסעיפים מדרגים לפי תנועה ותפקוד: מעלות של כיפוף, קשיון והשפעה על כושר הפעולה. הוועדה יכולה לראות "שחיקה מתקדמת" ב-MRI ועדיין לתת 0% על ברך שמתכופפת עד 90°. מה שהופך את הצילום לאחוזים הוא מדידה מתועדת.
מה לבקש מהאורתופד במכתב:
- טווחי תנועה במעלות לכל מפרק: כיפוף, יישור, ובירך גם סיבוב והרחקה.
- האם יש קשיון, סטייה צדדית או אי-יציבות.
- האם צריך מקל, הליכון או סד, וממתי.
- טיפולים שנוסו ותוצאותיהם, עם תאריכים.
- האם הומלץ על ניתוח, ומה מצב התור.
- מגבלות בשפה יומיומית: כמה דקות הליכה, עמידה, מדרגות, ישיבה ממושכת.
שחיקה בגלל העבודה – נכות כללית או תאונת עבודה?
שחיקה במפרק שנגרמה מעבודה פיזית חוזרת יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה, ואז היא נבדקת במסלול של נפגעי עבודה ולא בנכות כללית. ההבדל חשוב, כי בנפגעי עבודה מספיקה דרגת נכות נמוכה יותר כדי לקבל גמלה.
ההכרה דורשת להוכיח שהעבודה כללה תנועות חוזרות של אותו מפרק לאורך זמן. על הדרך להוכיח קשר כזה קראו במדריך מיקרוטראומה בתאונת עבודה ובעמוד הכרה בפגיעה בעבודה.
מה עושים אם הוועדה קבעה אחוזים נמוכים?
על החלטת ועדה רפואית בנכות כללית אפשר להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים תוך 60 יום מקבלת ההודעה. בשחיקת מפרקים, טענות הערר הנפוצות הן שהוועדה לא מדדה מעלות, בדקה רק חלק מהמפרקים, או לא שקללה את כולם. על הליך הערר ראו ערר על החלטת ועדה רפואית.
כדאי לקרוא קודם את הפרוטוקול ולבדוק מה נמדד בפועל. אם המצב החמיר אחרי ההחלטה, אפשר לבקש בדיקה מחדש אחרי 6 חודשים מהקביעה האחרונה, כשהתביעה נדחתה או כשנקבעה קצבה חלקית.
שאלות ותשובות
כמה אחוזי נכות נותנים על שחיקת ברכיים?
לפי סעיף 48(2), כיפוף עד 45° מקבל 10%, עד 30° מקבל 20% ועד 15° מקבל 30%. כיפוף עד 90° לא מקבל אחוזים. כל ברך נבדקת בנפרד.
כמה אחוזים נותנים על שחיקה בירך?
לפי סעיף 48(1), הגבלה בינונית בכל התנועות מקבלת 30%, קשיון נוח 40% וקשיון לא נוח 50%.
ה-MRI מראה שחיקה קשה. זה מספיק לאחוזים?
לא. הוועדה מדרגת לפי טווחי תנועה ותפקוד. צריך מכתב אורתופד עם מעלות הכיפוף והיישור של כל מפרק.
יש לי שחיקה בכמה מפרקים. איך מחשבים?
כל מפרק מקבל אחוזים בנפרד, והשקלול מחושב מהיתרה ולא בחיבור. אפשר גם לבקש בדיקה לפי סעיף 35(1), שמדרג את ההשפעה הכללית.
עברתי החלפת ברך. אאבד את האחוזים?
תלוי בתוצאה. אם התנועה חזרה, האחוזים יכולים לרדת. אם נשארו הגבלה, כאב או אי-יציבות, הם נבדקים לפי אותם סעיפים.
מה דרגת אי-הכושר המינימלית לקצבה?
60%. הדרגות בחוק הן 60%, 65%, 74% ו-100%. הקצבה המלאה ב-2026 היא 4,711 ש״ח.
השחיקה נגרמה מהעבודה. לאן מגישים?
אפשר לבדוק הכרה כתאונת עבודה לפי מיקרוטראומה. זו תביעה נפרדת מנכות כללית, עם ועדה ותנאים אחרים.
שחיקת מפרקים נקבעת במעלות, ולא בצילום. אם אתם רוצים לבדוק שהמכתבים שלכם מודדים את מה שהוועדה צריכה, השאירו פרטים בעמוד יצירת הקשר. בפרוטוקול נעבור איתכם על המסמכים ועל השקלול של כל המפרקים.
מקורות
- רשימת הליקויים – סעיפים 35 ו-48
- חוק הביטוח הלאומי – סעיפים 208 ו-209
- ביטוח לאומי – סכום קצבת נכות כללית (2026)
- ביטוח לאומי – ערר על אחוז הנכות הרפואית או דרגת אי-הכושר
- ביטוח לאומי – בדיקה מחדש של אחוזי נכות
- כללית, בית חולים הרצפלד – אוסטיאוארתריטיס
- מכבי – אוסטיאוארתריטיס: טיפול
- מכבי – SYNVISC (חומצה היאלורונית)
המידע כאן כללי ואינו ייעוץ רפואי או משפטי. שמות התרופות מובאים כדי לעזור לזהות אותן בתיק הרפואי, ולא כהמלצה טיפולית. אחוזי הנכות נקבעים בוועדה לפי הבדיקה, והסכומים מתעדכנים בכל ינואר.
עודכן לאחרונה: 15 בנובמבר 2026
השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם לבדיקת זכאות ראשונית ללא עלות.

