← חזרה למידע מקצועי
ביטוח לאומי

CRPS – תסמונת כאב אזורית מורכבת: איך ביטוח לאומי קובע אחוזי נכות

נכתב ונבדק על ידי עו״ד אורון אטיאעודכן ב-12 בנובמבר 202610 דקות קריאה

CRPS לא מופיעה בשמה ברשימת הליקויים, ולכן הוועדה מדרגת אותה בהתאמה לפי עצבים, מפרקים ותפקוד. כך בונים תיק שמראה את הכאב, בנכות כללית ובתאונת עבודה.

CRPS (Complex Regional Pain Syndrome), או בעברית תסמונת כאב אזורית מורכבת, היא הפרעה כרונית שבה גפה אחת, לרוב יד או רגל, ממשיכה לכאוב בעוצמה גבוהה בהרבה מהפציעה שגרמה לה, ולצד הכאב מופיעים שינויי צבע, חום, הזעה ונפיחות. התסמונת לא מופיעה בשמה ברשימת הליקויים של ביטוח לאומי, ולכן הוועדה הרפואית קובעת לה אחוזים "בהתאמה": לפי סעיף דומה שעוסק בעצבים, במפרקים או בתפקוד הגפה, בהתאם לממצאים שתועדו. מכאן נובע שהאחוז תלוי פחות באבחנה עצמה ויותר במה שהמסמכים מצליחים להראות. במאמר הזה, שנכתב עבור קוראי פרוטוקול זכויות רפואיות, מפורטים הסעיפים שהוועדות נוטות לבחון, ההבדל בין תביעת נכות כללית לתביעה על תאונת עבודה, והראיות שהופכות כאב "בלתי נראה" לנתון שאפשר לדרג.

אינפוגרפיקה
ארבעה סימנים שהרופא בוועדה מחפש ב-CRPS
חום וצבע
הבדל מתועד בין הגפה הפגועה לגפה הבריאה
בצקת והזעה
נפיחות או הזעה חריגה, רצוי מצולמות
טווחי תנועה
מעלות כיפוף ויישור, כוח אחיזה, הליכה
מהלך טיפולי
מרפאת כאב, חסמים, תרופות שלא הועילו

מה זה CRPS, ולמה כל כך קשה להוכיח אותה?

התסמונת מתפתחת בדרך כלל אחרי אירוע מוגדר: שבר בשורש כף היד, נקע בקרסול, ניתוח, גבס ממושך, או פגיעה בעצב. במקום שהכאב ידעך עם ההחלמה, הוא מתעצם ומתפשט מעבר לאזור הפגיעה המקורי. נהוג להבחין בין שני סוגים:

  • סוג 1 (בעבר RSD): בלי פגיעה מוכחת בעצב מסוים. זה המצב השכיח.
  • סוג 2 (בעבר קאוזלגיה): כשיש נזק מזוהה לעצב היקפי, למשל לעצב המדיאני ביד.

האבחנה קלינית ונשענת בעיקר על קריטריונים שהרופאים מכנים "קריטריוני בודפשט". אין בדיקת דם אחת שמאשרת אותה, ומיפוי עצמות או צילום יכולים להיות תקינים. כאן מתחיל הקושי מול המוסד: הוועדה רגילה למדוד, ומטופל עם CRPS מגיע לא פעם עם תלונה קשה ועם מעט ממצאים כתובים. ביום הבדיקה הגפה עשויה להיראות כמעט רגילה, ובשבוע שאחריו היא נפוחה וסגולה. לכן התיעוד צריך ללכוד את המצב לאורך זמן, ולא רק רגע אחד בחדר הוועדה.

יש גם עניין של עיתוי. אבחנה מוקדמת משפרת את סיכויי הטיפול, וגם יוצרת נקודת התחלה ברורה בתיק. כשהרישום הראשון של התסמונת מופיע רק שנה אחרי הפציעה, הוועדה עלולה לשאול מה קרה בתקופה שבאמצע. לכן, אם הכאב לא נרגע כצפוי אחרי הורדת הגבס או אחרי הניתוח, שווה לבקש הפניה למרפאת כאב מוקדם ככל האפשר, ולוודא שכל ביקור אצל אורתופד או רופא משפחה כולל תיאור של התסמינים בגפה.

בדיקה אישית · שלב 1 מתוך 3
באיזה שלב אתם מול ביטוח לאומי?

האם CRPS מופיעה בספר הליקויים של ביטוח לאומי?

לא בשמה. רשימת המבחנים הרפואיים, שמצורפת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז-1956, אינה כוללת פרט שנקרא CRPS או תסמונת כאב אזורית. לפתרון מצבים כאלה קיימת בתקנות אלה תקנה 14 שכותרתה "התאמה". היא קובעת שליקוי שלא פורט ייקבע לפי האחוז שנקבע לפגימה אשר, לדעת הוועדה, דומה לו. אם אין פגימה דומה, הוועדה רשאית לקבוע אחוזים לפי שיקול דעתה, בהתחשב במבחנים לאותו איבר או מערכת, בסוג הפגימה ובהגבלה שגרמה.

בפרוטוקול תראו בדרך כלל ניסוח כמו "סעיף 41(10)ב׳ מותאם". המילה "מותאם" אומרת שהרופא בחר סעיף קרוב, ולא שמצא סעיף ייעודי. מכאן שתי מסקנות מעשיות:

  • הבחירה בסעיף פתוחה לוויכוח. אפשר לטעון שסעיף אחר משקף טוב יותר את המגבלה.
  • הנימוק של הוועדה חייב להיות כתוב. פרוטוקול שקובע אחוז בלי להסביר מדוע נבחר דווקא הסעיף הזה חלש יותר בערר.

לפי אילו סעיפים הוועדה עשויה לדרג CRPS?

הטבלה מציגה סעיפים מתוך רשימת הליקויים שמשמשים לא פעם בהתאמה, לפי סוג הממצא. האחוזים לקוחים מנוסח התקנות. כשמופיעים שני מספרים, הראשון מתייחס ליד הדומיננטית והשני ליד השנייה.

הממצא העיקריהסעיף ברשימהטווח האחוזים בסעיף
CRPS סוג 2 עם פגיעה בעצב המדיאני בידפרט 31(4)מ-5% (הפרעה תחושתית בלבד) ועד 50%/40% (הפרעה קשה עד שיתוק)
CRPS סוג 2 עם פגיעה בעצב הרדיאליפרט 31(3)מ-10%/10% ועד 40%/30%
קשיון או הגבלה בשורש כף הידפרט 41(10)הגבלה עם כיפוף גבי של 15°: 10%/5%. קשיון נוח: 20%/15%. קשיון לא נוח: 40%/30%
הגבלת תנועה או קשיון בקרסולפרט 48(3)הגבלה ניכרת: 10%. קשיון נוח: 20%. קשיון לא נוח: 30%
הגבלה במרפקפרט 41(7)מ-0% ועד 40%/30%, לפי זוויות הכיפוף והיישור

שימו לב: הטבלה אינה "תעריף" ל-CRPS. היא מראה את המשבצות שהרופא יכול לבחור מהן. ההחלטה בפועל תלויה בבדיקה, בזוויות שנמדדו ובחומרת התסמינים. בפרט 31 נקבע גם שבדיקות הולכה עצבית ו-EMG משמשות כעזר לשיקול הדעת הקליני, כלומר הממצא בבדיקה הגופנית הוא העיקר. אם לצד הכאב התפתחו דיכאון או חרדה, הם נבחנים בנפרד לפי פרט 34. על כך תוכלו לקרוא במדריך לדיכאון ונכות.

מי שרוצה להבין את ההיגיון של הסעיפים האורתופדיים עצמם ימצא הסבר מפורט במאמר על קריאת הסעיפים האורתופדיים.

CRPS אחרי תאונת עבודה: מה שונה מתביעת נכות כללית?

אצל רבים התסמונת מתחילה בפציעה במקום העבודה: נפילה ממדרגה, יד שנתפסה במכונה, שבר בזמן פריקת סחורה. במקרה כזה יש שני מסלולים שונים, ואסור לבלבל ביניהם.

במסלול נפגעי עבודה מספיקים אחוזים נמוכים יותר כדי לקבל תשלום. לפי ביטוח לאומי:

  • נכות זמנית של 9% עד 100% מזכה בקצבה חודשית.
  • נכות צמיתה של 9% עד 19.99% מזכה במענק חד-פעמי, שסכומו שווה לקצבה חודשית כפול 43.
  • נכות צמיתה של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית.
  • מתחת ל-9% לצמיתות אין זכאות לתשלום.

בנוסף, בתאונת עבודה פועלת תקנה 15 ("סטיות"). היא מאפשרת לוועדה להגדיל את דרגת הנכות עד מחצית, בשים לב למקצוע ולגיל, כשהנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו והנכות הביאה לירידה ניכרת בהכנסותיו. לפי לשון התקנה, אם הדרגה המקורית נמוכה מ-20%, התוצאה לא תעלה על 19%. לפסנתרן, למכונאי או לטבח שאיבדו את השימוש התקין ביד, זו תוספת שיכולה לשנות את התמונה.

המהלך המעשי אחרי פציעה בעבודה שהתפתחה ל-CRPS:

  1. להגיש תביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה, אם טרם הוגשה. פרטים בעמוד תאונות העבודה.
  2. לבקש מהרופא המטפל לקשר במפורש בין הפציעה לבין התסמונת, עם תאריכים.
  3. בתקופת אי-הכושר הראשונה לבדוק את הזכאות לדמי פגיעה (ראו כמה דמי פגיעה מקבלים).
  4. לפני הוועדה לקביעת אחוזים לקרוא את ההסבר על קביעת אחוזי נכות מעבודה.
  5. אחרי ההחלטה לשקול אם להעדיף מענק או קצבה, כשהדרגה מאפשרת בחירה: מענק או קצבה.

מתי CRPS מספיקה לקצבת נכות כללית?

כשהתסמונת לא קשורה לעבודה, או כשהנפגע אינו עובד, התביעה עוברת לנכות כללית. שם הרף גבוה יותר. ביטוח לאומי דורש נכות רפואית משוקללת של 60% לפחות, או 40% לפחות כשיש כמה ליקויים ואחד מהם עומד על 25% ומעלה. בנוסף נבדקת ירידה של 50% לפחות בכושר ההשתכרות, ונקבעת דרגת אי-כושר של 60%, 65%, 74% או 100%. מבחינת הכנסה, נדרשים 90 ימים רצופים בתוך 15 החודשים שלפני התביעה עם הכנסה מעבודה הנמוכה מ-8,261 ש״ח (מ-1.1.2026).

בגפה אחת קשה להגיע ל-60% מסעיף בודד. לכן המסלול הריאלי עובר בדרך כלל דרך שילוב: ליקוי בגפה של 25% ומעלה, יחד עם ליקוי נפשי או ליקוי נוסף, כך שהסך המשוקלל יגיע ל-40% לפחות. החישוב המשוקלל אינו חיבור פשוט, ושווה לבדוק אותו במחשבון הנכות המשוקללת.

הסכומים החודשיים מ-1.1.2026, לפי דרגת אי-הכושר:

  • 60%: 2,718 ש״ח.
  • 65%: 2,894 ש״ח.
  • 74%: 3,211 ש״ח.
  • 100%: 4,711 ש״ח.

תוספות לבן או בת זוג ולילדים מפורטות בעמוד סכומי הקצבה לפי דרגה, ותנאי הסף המלאים בעמוד תנאי הזכאות.

אילו מסמכים מחזקים תביעה על CRPS?

הוועדה תראה אתכם פעם אחת, לרבע שעה. התפקיד של התיק הוא להראות לה את כל שאר הימים. הנה מה ששווה לאסוף:

  • צילומים מתוארכים של שתי הגפיים זו לצד זו, בימים קשים: שינוי צבע, נפיחות, עור מבריק.
  • מדידות חום עור שנרשמו בבדיקה, עם ההפרש בין הצדדים.
  • מכתבי מרפאת כאב עם האבחנה, הקריטריונים שהתקיימו וטיפולים שניתנו: חסמים עצביים, גירוי חוט שדרה, קטמין, משככי כאב נוירופתיים.
  • מדידות פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק: זוויות תנועה, כוח אחיזה במכשיר, מרחק הליכה.
  • בדיקות דימות כמו מיפוי עצמות תלת-שלבי או צילום שמראה דלדול עצם, אם בוצעו.
  • רשימת התרופות שנוסו והופסקו, והסיבה לכל הפסקה.

הסעיף האחרון חשוב במיוחד. מטופל שעבר חמישה טיפולים בלי שיפור משמעותי מציג תמונה של מחלה עמידה, ולא של כאב "שעוד לא טופל". איך לנסח את זה מול הוועדה מוסבר במאמר על תיעוד כישלון טיפולי.

כדאי לדעת: אם הכאב מחמיר בבדיקה עצמה, אל תתאמצו "להיראות טוב". תארו לרופא בדיוק מה אתם חשים בכל תנועה ובקשו שיירשם בפרוטוקול שהבדיקה הופסקה בגלל כאב.

איך מתכוננים לבדיקה בוועדה הרפואית כשיש CRPS?

ההכנה מתחילה שבועות לפני מועד הזימון, לא בבוקר שלו. ככה זה נראה בפועל:

  1. שלושה עד ארבעה שבועות לפני: מבקשים מהרופא המטפל סיכום עדכני שמפרט את האבחנה, את הקריטריונים שהתקיימו ואת המגבלה בכל תנועה. סיכום ישן משנה שעברה לא משקף את המצב היום.
  2. שבועיים לפני: מסדרים את התיק לפי סדר כרונולוגי: הפציעה, תחילת התסמינים, האבחנה, הטיפולים. מצרפים דף אחד שמסכם את כל זה בעשר שורות.
  3. שבוע לפני: כותבים לעצמכם רשימה של פעולות יומיומיות שקשות לכם, עם דוגמה לכל אחת: לפתוח צנצנת, להתלבש, לנהוג, להחזיק כוס חמה, לעמוד בתור.
  4. ביום הבדיקה: מגיעים עם מלווה שמכיר את השגרה שלכם. אם הוא רואה שהרופא לא בדק דבר מה, הוא יכול לבקש שזה יירשם.
  5. אחרי הבדיקה: מבקשים את הפרוטוקול ובודקים שהתלונות שמסרתם הועתקו בו כמו שאמרתם אותן.

יומן כאב פשוט, שנרשם במשך חודש או חודשיים, מוסיף שכבה של אמינות. מספיק לציין בכל יום את עוצמת הכאב בסולם של 0 עד 10, אם הייתה נפיחות או שינוי צבע, ואילו פעולות נמנעו. הוועדה לא חייבת לקבל אותו כראיה מכרעת, אבל הוא עוזר לרופא להבין שהמצב בבדיקה אינו מייצג. כשהיומן תואם את מכתבי מרפאת הכאב ואת הצילומים, נוצרת תמונה עקבית שקשה להתעלם ממנה.

עוד נקודה שכדאי להכיר: חלק מהמטופלים נמנעים מלהשתמש ביד או ברגל הכואבת, ובמשך הזמן נוצרים דלדול שרירים וקשיון. הממצאים האלה דווקא מדידים, ולכן יש לבקש שימדדו את היקף הזרוע או השוק בשני הצדדים ושהתוצאה תירשם.

הוועדה כתבה "אין ממצא אובייקטיבי". מה עושים עכשיו?

זה המשפט שמטופלי CRPS שומעים הכי הרבה. לרוב הוא לא אומר שהרופא לא האמין, אלא שבזמן הבדיקה לא נרשם סימן מדיד. יש כמה דרכים להתמודד:

  • להציג ראיות מתקופות שונות, כדי להראות שהממצאים הופיעו שוב ושוב.
  • להצביע על כך שהאבחנה נקבעה לפי קריטריונים מוכרים, שחלקם נשענים על בדיקה גופנית שבוצעה ותועדה.
  • לטעון שעצם המגבלה בתנועה ובשימוש ביד היא ממצא, גם אם המיפוי תקין.
  • לשקול חוות דעת של מומחה לכאב או לנוירולוגיה שמתייחסת ישירות לסעיפים ולמצב התפקודי.

לגבי חוות דעת פרטית: היא כדאית בעיקר כשהמסמכים הקיימים לא מתארים תפקוד. אם יש כבר תיעוד עשיר, לעיתים מספיק סיכום ממוקד של הרופא המטפל.

איך מערערים כשהאחוזים לא משקפים את הכאב?

יש שני כלים, ולכל אחד מצב משלו:

  • ערר לוועדה רפואית לעררים, כשההחלטה נראית שגויה כבר ביום שניתנה: סעיף לא מתאים, ממצאים שלא נשקלו, נימוק חסר. המועד מופיע במכתב, ואין לפספס אותו. הדרך מפורטת בעמוד הערר ובמדריך הערעור על ועדה רפואית.
  • בקשה בשל החמרה, כשהתסמונת התפשטה או החמירה אחרי ההחלטה, למשל מעבר ליד השנייה. פרטים בעמוד החמרת מצב.

אם הערר נדחה בגלל טעות משפטית, למשל שהוועדה לא נימקה את בחירת הסעיף המותאם, אפשר לבחון ערעור לבית הדין לעבודה בשאלה משפטית. זה הליך שונה, שבוחן את אופן קבלת ההחלטה ולא את האבחנה הרפואית.

שאלות נפוצות על CRPS וביטוח לאומי

האם פיברומיאלגיה ו-CRPS מדורגות אותו דבר?

לא. לפיברומיאלגיה יש פרט משלה ברשימה, ואילו CRPS מדורגת בהתאמה לפי הגפה הפגועה. מטופל שיש לו את שתיהן יכול לקבל אחוזים על כל אחת בנפרד. על פיברומיאלגיה ראו את המאמר הייעודי.

הרופא כתב "חשד ל-CRPS". זה מספיק?

עדיף לבקש אבחנה מפורשת ממרפאת כאב או מנוירולוג, עם פירוט הקריטריונים. חשד משאיר לוועדה מקום לפרש את התסמינים כהחלמה איטית מהפציעה.

האם אפשר לקבל אחוזים גם על עצב וגם על מפרק באותה יד?

תיאורטית כן, כשיש שתי פגימות נפרדות. בפרט 31 נקבע שהאחוזים המצטברים בגין עצבי היד לא יעלו על אחוזי קטיעת יד בגובה הכתף. הוועדה תבדוק שאין כפל על אותה מגבלה.

התסמונת השתפרה אחרי טיפול. האחוזים ירדו?

אם נקבעה נכות זמנית, בוועדה הבאה ייבדק המצב מחדש. לכן כדאי להמשיך לתעד גם בתקופות טובות יחסית, כדי שהתנודתיות תהיה ברורה.

האם CRPS ביד שאינה דומיננטית מזכה בפחות?

בסעיפי היד, כן. לרוב יש שני טורים, והטור של היד הלא דומיננטית נמוך יותר. ברגל אין הבחנה כזו.

הפציעה הייתה בעבודה, אבל לא הגשתי תביעה בזמן. מה עכשיו?

שווה לבדוק מול עורך דין את מועדי ההגשה ואת האפשרות להגיש באיחור. התשובה תלויה בנסיבות ובתאריכים.

רוצים עזרה בבחירת הסעיף הנכון לפני הוועדה?

במשרד עו״ד אורון אטיא אנחנו עוברים על המסמכים, משווים אותם לסעיפים שהוועדה צפויה לבחור, ומכינים טיעון מסודר לסעיף המותאם. אפשר להתחיל בשיחה קצרה דרך עמוד יצירת הקשר, בלי התחייבות.

מקורות

המידע כאן כללי ונועד לעזור בהתמצאות. הוא אינו תחליף לבדיקה רפואית או לייעוץ משפטי שמותאם לתיק שלכם, ונוהלי ביטוח לאומי עשויים להשתנות.

לא בטוחים אם אתם זכאים?

השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם לבדיקת זכאות ראשונית ללא עלות.

מעדיפים לדבר עכשיו? 050-210-3632 · וואטסאפ
#ביטוח לאומי#זכויות רפואיות#ייעוץ משפטי
עו״ד אורון אטיא
נכתב ונבדק משפטית על ידי עו"ד אורון אטיא, מומחה למימוש זכויות רפואיות ותביעות ביטוח.
מייסד פרוטוקול
→ חזרה לכל המאמרים