מדריך-על למחלות ריאה מול ביטוח לאומי. לכל מחלה יש סעיף משלה ברשימת הליקויים (5 עד 8), עם ספים של FEV1, DLCO ולחץ דם ריאתי. סולם הטיפול עם שמות המשאפים והתרופות, הבדיקות שהוועדה דורשת, ומתי מחלת ריאה מוכרת כמחלת מקצוע.
מחלות ריאה כרוניות מקבלות אחוזי נכות בביטוח לאומי לפי ארבעה סעיפים ברשימת הליקויים, וכל סעיף מתאים לסוג אחר של מחלה. סעיף 5 חל על COPD ועל מחלות מצירות כמו פיברוזיס וסרקואידוזיס. סעיף 6 חל על אסתמה, סעיף 7 על זיהומים וכריתת ריאה, וסעיף 8 על יתר לחץ דם ריאתי. בכל הסעיפים האחוזים נקבעים כמעט רק לפי מספרים מבדיקות: FEV1, DLCO, TLC, רוויון חמצן ולחץ בעורק הריאה. המשמעות היא שבמחלות ריאה הבדיקות הנכונות קובעות את התיק יותר מכל מכתב. בעמוד הזה של פרוטוקול זכויות רפואיות מרוכזים כל הסעיפים, סולם הטיפול עם שמות התרופות, וקישורים למדריכים המפורטים לכל מחלה.
- COPD: סעיף 5(1). נדרש יחס FEV1/FVC של 70% או פחות, ואז 20%, 40%, 60% או 100% לפי FEV1 או DLCO. שתי התלקחויות מתועדות בשנתיים מוסיפות 10%.
- פיברוזיס, סרקואידוזיס וריאות בסקלרודרמה: סעיף 5(2), מחלות מצירות. 20%, 40%, 70%, 90% או 100% לפי FEV1, TLC או DLCO.
- אסתמה: סעיף 6. האחוזים נקבעים לפי ניקוד של FEV1, הפיכות ועוצמת הטיפול, בין 0% ל-100%. טיפול ביולוגי מקבל את הניקוד הגבוה.
- יתר לחץ דם ריאתי: סעיף 8. 20% מלחץ ריאתי מעל 40 מ״מ כספית, ועד 100%.
- הבדיקה שמכריעה: ברוב הסעיפים צריך שתי בדיקות תפקודי ריאה מהשנתיים האחרונות, בהפרש של חודש לפחות.
לפי איזה סעיף נבדקת כל מחלת ריאה?
כל מחלת ריאה נבדקת בביטוח לאומי לפי הסעיף שמתאים לסוג הפגיעה בתפקוד הריאות, ולא לפי שם המחלה. מחלה שחוסמת את זרימת האוויר נבדקת לפי סעיף 5(1) או סעיף 6. מחלה שמקטינה את נפח הריאות או את חילוף הגזים נבדקת לפי סעיף 5(2). מחלה של כלי הדם בריאה נבדקת לפי סעיף 8.
| סעיף ברשימת הליקויים | מה הוא מכסה | דוגמאות | מדריך באתר |
|---|---|---|---|
| 5(1) חסמת הריאה | חסימה קבועה של זרימת האוויר | COPD, אמפיזמה, ברונכיטיס כרונית | COPD וביטוח לאומי |
| 5(2) מחלות מצירות | ירידה בנפח הריאות או בדיפוזיה | פיברוזיס ריאתי, סרקואידוזיס, מעורבות ריאתית בסקלרודרמה | סרקואידוזיס, סקלרודרמה |
| 5(3) ברונכיאקטזיות | הרחבה קבועה של הסימפונות | ברונכיאקטזיות אחרי זיהומים חוזרים | — |
| 5(4) מחלות קרום הריאה | לפי הכללים של 5(2) | עיבוי צדר, הצטלקות קרום הריאה | — |
| 6 אסתמה | ניקוד לפי בדיקה וטיפול | אסתמה קשה, אסתמה אאוזינופילית | אסתמה קשה |
| 7 ו-7א | זיהומים פעילים, כריתת ריאה וכריתת צלעות | שחפת, דלקת ריאות עם אשפוז, ניתוח ריאה | — |
| 8 מחלה ראשונית של עורקי הריאה | לחץ דם ריאתי | PAH | — |
מחלות ריאה תעסוקתיות כמו סיליקוזיס ואסבסטוזיס נמדדות לפי אותם סעיפים. ההבדל הוא במסלול: מחלה שנגרמה בעבודה יכולה להיות מוכרת גם כמחלת מקצוע. פירוט נמצא במדריך על מחלות ריאה תעסוקתיות.
כמה אחוזי נכות נותנים על COPD?
על COPD נותנים 20%, 40%, 60% או 100% נכות לפי סעיף 5(1), כשיחס FEV1/FVC הוא 70% או פחות. הדרגה נקבעת לפי FEV1 או DLCO, והמדד הגרוע מביניהם הוא שקובע. התקנות דורשות שתי בדיקות תפקודי ריאה לפחות מהשנתיים האחרונות, כשהמחלה במצב יציב, בהפרש של חודש לפחות.
| דרגה | FEV1 או DLCO (% מהצפוי) |
|---|---|
| 20% | FEV1 או DLCO בין 65% ל-74% |
| 40% | FEV1 או DLCO בין 50% ל-64% |
| 60% | FEV1 בין 30% ל-49%, או DLCO בין 35% ל-49% |
| 100% | FEV1 מתחת ל-30%, או DLCO מתחת ל-35% |
תוספת שרוב החולים לא מכירים: לפי ההערה לסעיף, בדרגות 40%, 60% ו-100% שתי התלקחויות מתועדות בשנתיים האחרונות מוסיפות 10% בחישוב אריתמטי. לכן כדאי לשמור כל מכתב שחרור, כל ביקור במיון וכל קורס של סטרואידים בכדורים בזמן החמרה.
איך מחשבים אחוזי נכות באסתמה?
אחוזי נכות באסתמה נקבעים לפי סעיף 6, בשיטת ניקוד. מחברים נקודות משלוש טבלאות: FEV1 אחרי מרחיבי סימפונות (0 עד 4 נקודות), אחוז ההפיכות ב-FEV1 לפני הטיפול ואחריו (0 עד 3 נקודות), ועוצמת הטיפול התרופתי (0 עד 4 נקודות). הסכום מתורגם לאחוזים:
| סכום הנקודות | אחוזי נכות |
|---|---|
| 0 | 0% |
| 1 עד 3 | 10% |
| 4 עד 6 | 20% |
| 7 עד 9 | 40% |
| 10 ומעלה | 60% |
| יותר מ-5, ועוד שני אשפוזים לפחות בטיפול נמרץ על רקע נשימתי | 80% |
| הנשמה מלאכותית (לא כולל CPAP או BIPAP) | 100% |
בטבלת הטיפול, הניקוד המרבי של 4 נקודות ניתן על משאף סטרואידי במינון גבוה (פלוטיקזון מעל 1,000 מק״ג ליממה או שווה ערך), על "אנטי IGE (Xolair) או טיפול ביולוגי אחר", או על סטרואידים בכדורים כל יום. כלומר, המעבר לטיפול ביולוגי מעלה את הניקוד ישירות. עוד כלל מהסעיף: אי אפשר לקבל אחוזים לפי סעיף 6 ולפי סעיף 5(1) באותו זמן. הוועדה בוחרת את הסעיף שנותן יותר.
כמה אחוזים נותנים על פיברוזיס ריאתי ומחלות ריאה מצירות?
על פיברוזיס ריאתי, סרקואידוזיס ריאתית ומחלות ריאה מצירות אחרות נותנים 20%, 40%, 70%, 90% או 100% לפי סעיף 5(2). מספיק שאחד המדדים FEV1, TLC או DLCO נמצא בטווח. הבדיקה צריכה להיות מלאה: זרימה, נפחי ריאה ודיפוזיה, פעמיים בשנתיים האחרונות, בהפרש של חודש לפחות.
- 20%: FEV1 בין 60% ל-79%, או TLC בין 70% ל-79%, או DLCO בין 60% ל-79%.
- 40%: FEV1 בין 50% ל-59%, או TLC בין 50% ל-69%, או DLCO בין 40% ל-59%.
- 70%: FEV1 בין 30% ל-49%, או TLC בין 40% ל-49%, או DLCO בין 30% ל-39%, או VO2 מרבי של 10 עד 14 מ״ל לק״ג לדקה.
- 90%: ערכים נמוכים יותר, או סטורציה מתחת ל-90% עם חמצן 16 שעות ביממה לפחות בחודשיים האחרונים.
- 100%: הנשמה מלאכותית קבועה.
בפיברוזיס DLCO יורד לעתים קרובות לפני ה-FEV1. מי שמביא רק ספירומטריה עלול לקבל אחוזים נמוכים מהמגיע לו. הפירוט המלא של הסעיף, כולל מה קורה כשיש רק בלוטות מוגדלות, נמצא במדריך על סרקואידוזיס.
כמה אחוזים נותנים על יתר לחץ דם ריאתי (PAH)?
על יתר לחץ דם ריאתי ראשוני נותנים 20% עד 100% לפי סעיף 8, "מחלה ראשונית של עורקי הריאה". הדרגה נקבעת לפי הלחץ בעורק הריאה, לפי ירידה ברוויון החמצן או לפי מבחן מאמץ לב-ריאה:
| דרגה | הקריטריון בסעיף 8 |
|---|---|
| 20% | לחץ דם ריאתי מעל 40 מ״מ כספית |
| 40% | לחץ דם ריאתי מעל 50 מ״מ כספית |
| 60% | לחץ מעל 60 מ״מ כספית, או סטורציה מתחת ל-88% במאמץ |
| 80% | לחץ מעל 75 מ״מ כספית, או סטורציה מתחת ל-88% במנוחה |
| 100% | VO2 מרבי מתחת ל-10 מ״ל לק״ג לדקה במבחן מאמץ לב-ריאה |
מה להביא: אקו לב עם הערכת לחץ ריאתי, ואם בוצע, צנתור ימני שמודד את הלחץ ישירות. כדאי להביא גם מבחן הליכה של 6 דקות עם מדידת סטורציה. כשיתר לחץ הדם הריאתי הוא תוצאה של מחלה אחרת, כמו פיברוזיס או סקלרודרמה, כדאי לבקש שהוועדה תבדוק גם את הסעיף של המחלה הבסיסית.
מה סולם הטיפול במחלות ריאה, ואיך קוראים לתרופות?
הטיפול במחלות ריאה עולה בשלבים, וכל שלב מתועד ברשומה הרפואית. לוועדה זו ראיה לחומרת המחלה: מי שעבר משאף אחד לשניים, אחר כך לשלושה ואחר כך לחמצן, מראה מחלה שמתקדמת למרות טיפול. שמות התרופות כאן מופיעים כפי שהם ברשימות סל הבריאות ובמדריך המחלה של מכבי, להמחשה בלבד ולא כהמלצה.
| מחלה | שלב | דוגמאות (שם מסחרי – חומר פעיל) |
|---|---|---|
| COPD | מרחיב סימפונות קצר טווח, לפי הצורך | ונטולין (סלבוטמול) |
| מרחיב סימפונות ארוך טווח, אחד | LAMA: ספיריבה (טיוטרופיום), אקלירה (אקלידיניום), אינקרוז (אומקלידיניום). LABA: סרבנט (סלמטרול), אונברז (אינדקטרול) | |
| שילוב שני מרחיבים | אנורו אליפטה (אומקלידיניום + וילנטרול), אולטיברו (אינדקטרול + גליקופירוניום), ספיולטו (טיוטרופיום + אולודטרול) | |
| הוספת סטרואיד בשאיפה, או טיפול משולש | רלבר (פלוטיקזון + וילנטרול), סרטייד (פלוטיקזון + סלמטרול), פוסטר (בקלומטזון + פורמוטרול), טרלג'י (פלוטיקזון + וילנטרול + אומקלידיניום) | |
| מצב מתקדם | דקסס / דלירספ (רופלומילאסט), חמצן ביתי, שיקום ריאתי, נבולייזר | |
| אסתמה | סטרואיד בשאיפה עם מרחיב סימפונות | סימביקורט (בודסוניד + פורמוטרול), פוסטר (בקלומטזון + פורמוטרול) |
| אסתמה קשה, טיפול ביולוגי | זולאייר (אומליזומאב), פסנרה (בנרליזומאב) | |
| פיברוזיס ריאתי (IPF) | נוגדי הצטלקות | אסברייט (פירפנידון), אופב (נינטדניב) |
| יתר לחץ דם ריאתי | נוגדי אנדותלין, ומעכבי PDE5 | אופסומיט (מקיטנטן), בוסנטן, אמבריסנטן. סילדנפיל |
כמה תרופות בסל, למשל טרלג'י, ספיולטו ואולטיברו, אושרו ב-COPD לחולים עם FEV1 של 60% או פחות. אסברייט ואופב אושרו בפיברוזיס בדרגה קלה עד בינונית. לכן עצם הקבלה של התרופה היא ראיה עקיפה לחומרה. כדאי לצרף את אישור קופת החולים לתרופה, כי הוא מציין את התנאי שבו התרופה אושרה.
למה החלפת תרופות מחזקת את התיק בוועדה?
החלפת תרופה במחלת ריאה מתעדת שהטיפול הקודם לא הספיק, וזו ראיה ישירה לחומרה ולהתמדה של המחלה. באסתמה זה אפילו כתוב בסעיף: הניקוד עולה ככל שהטיפול חזק יותר. ב-COPD ובפיברוזיס הרצף הטיפולי מסביר לוועדה למה המצב לא ישתפר בעתיד הקרוב.
מה לתעד:
- מתי התחיל כל טיפול, ולמה הוחלף: אין שיפור, החמרה, או תופעות לוואי.
- כמה קורסים של סטרואידים בכדורים קיבלתם בשנה. גם הם מעידים על התלקחויות.
- תופעות לוואי מטיפול ממושך בסטרואידים, שיכולות להיות ליקוי נפרד. פירוט במדריך על נזקי סטרואידים.
- בקשה לטיפול ביולוגי, גם אם נדחתה, ואישור הקופה אם אושרה. ראו גם טיפול ביולוגי וביטוח לאומי ותיעוד כישלון טיפולי לוועדה.
אילו בדיקות צריך להביא לוועדה?
לוועדה צריך להביא בדיקות שמתאימות בדיוק לנוסח הסעיף, כי הוועדה בודקת אותן מול הספים שבתקנות. בדיקה חסרה או חלקית היא הסיבה השכיחה ביותר לאחוזים נמוכים במחלות ריאה.
- שתי בדיקות תפקודי ריאה מהשנתיים האחרונות, בהפרש של חודש לפחות, במצב יציב. במחלה מצירה הבדיקה צריכה לכלול נפחים (TLC) ודיפוזיה (DLCO). באסתמה צריך בדיקה לפני מרחיבי סימפונות ואחריהם.
- מבחן מאמץ לב-ריאה (VO2 מרבי), אם הבדיקות במנוחה לא משקפות את המגבלה.
- מדידת סטורציה במנוחה ובמאמץ, ואישור על חמצן ביתי ועל מספר השעות ביום.
- CT חזה במחלה אינטרסטיציאלית.
- אקו לב או צנתור ימני כשיש חשד ליתר לחץ דם ריאתי.
- תיעוד התלקחויות: מכתבי שחרור, ביקורים במיון, אשפוזים בטיפול נמרץ.
- דוח מרשמים היסטורי מהקופה, שמראה את סולם הטיפול לאורך זמן.
- מכתב רופא ריאות שמסכם את האבחנה, את הסעיף שהרופא סבור שמתאים, ואת המגבלה התפקודית.
מתי מגיעה קצבת נכות כללית בגלל מחלת ריאה?
קצבת נכות כללית בגלל מחלת ריאה מגיעה כשיש נכות רפואית משוקללת של 60%, או 40% כשליקוי אחד קיבל 25% לפחות, ובנוסף דרגת אי-כושר להשתכר של 60%, 65%, 74% או 100%. דרגה של 40% ומעלה בסעיף ריאה אחד עומדת לבדה בתנאי של 40%. גם ההכנסה מעבודה צריכה להיות נמוכה מ-8,261 ש״ח בחודש במשך 90 ימים רצופים (נתוני 2026).
| דרגת אי-כושר | קצבה חודשית 2026 |
|---|---|
| 100% או 75% | 4,711 ש״ח |
| 74% | 3,211 ש״ח |
| 65% | 2,894 ש״ח |
| 60% | 2,718 ש״ח |
אם יש גם ליקויים אחרים, כמו מחלת לב, סוכרת מסטרואידים או דיכאון, האחוזים משוקללים יחד. אפשר לבדוק את התוצאה במחשבון הנכות המשוקללת ואת הזכאות במחשבון הזכאות. לפני הבדיקה עצמה כדאי לקרוא מה קורה בועדה הרפואית.
הטעויות שמורידות אחוזים במחלות ריאה
- להגיע עם ספירומטריה בלבד. בלי DLCO ובלי נפחי ריאה, הוועדה לא יכולה לתת אחוזים לפי מדדים שלא נבדקו.
- להביא בדיקה אחת. רוב הסעיפים דורשים שתיים, בהפרש של חודש.
- להיבדק בזמן התלקחות. ב-COPD הסעיף דורש מצב יציב. את ההתלקחויות מתעדים בנפרד, כדי לקבל את תוספת ה-10%.
- לא להזכיר חמצן ביתי. בסעיף 5(2) חמצן 16 שעות ביממה עם סטורציה נמוכה מעלה ל-90%.
- לשכוח את הלב. מחלת ריאה מתקדמת פוגעת לעתים בצד הימני של הלב, וזה ליקוי נפרד.
שאלות נפוצות
יש לי גם אסתמה וגם COPD. על מה אקבל אחוזים?
אי אפשר לקבל אחוזים לפי סעיף 6 ולפי סעיף 5(1) במקביל. הוועדה קובעת את האחוזים לפי הסעיף שנותן יותר, ולכן כדאי להביא בדיקות שמתאימות לשני הסעיפים.
ה-FEV1 שלי בסדר, אבל קשה לי לנשום במאמץ. מה עושים?
בקשו בדיקה עם DLCO ונפחי ריאה, ואם צריך גם מבחן מאמץ לב-ריאה. בסעיף 5(2) מספיק מדד אחד בטווח, ו-DLCO נמוך יכול להספיק לבד.
אני על חמצן ביתי. זה משפיע על האחוזים?
כן. בסעיף 5(2), סטורציה מתחת ל-90% עם חמצן 16 שעות ביממה לפחות בחודשיים האחרונים מזכה ב-90%. צרפו את אישור החמצן ואת מדידות הסטורציה.
התחלתי טיפול ביולוגי לאסתמה. זה מוסיף אחוזים?
כן, דרך הניקוד. בסעיף 6, טיפול ביולוגי מקבל את הניקוד המרבי בטבלת הטיפול, 4 נקודות, ומעלה את סכום הנקודות.
חליתי במחלת ריאה בגלל העבודה. איזה מסלול מתאים?
אפשר לבקש הכרה כמחלת מקצוע במסלול נפגעי עבודה, וגם להגיש תביעה לנכות כללית. רשימת הליקויים זהה, אבל התנאים והקצבאות שונים. כדאי לבדוק את שני המסלולים.
יש לי יתר לחץ דם ריאתי בגלל פיברוזיס. איזה סעיף חל?
סעיף 8 מנוסח למחלה ראשונית של עורקי הריאה. כשהלחץ הריאתי משני למחלה אחרת, בקשו שהוועדה תבדוק את מחלת הריאה הבסיסית לפי סעיף 5(2), וגם את הפגיעה בלב לפי סעיף 9.
במחלות ריאה התיק מצליח בעיקר בזכות הבדיקות הנכונות. אם אתם לא בטוחים שהבדיקות שלכם מתאימות לסעיף, כתבו לנו בעמוד יצירת הקשר. בפרוטוקול נעבור איתכם על התוצאות מול הספים ונגיד מה עוד חסר.
מקורות
- רשימת הליקויים – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), סעיפים 5, 6, 7, 7א, 8 (ויקיטקסט)
- ביטוח לאומי – תנאי זכאות לקצבת נכות כללית (2026)
- ביטוח לאומי – סכום קצבת נכות כללית (2026)
- מכבי – מדריך המחלה: מחלת ריאה חסימתית כרונית (סוגי משאפים ושמות)
- מכבי – הרחבות סל הבריאות (התוויות לתרופות ריאה)
- הרפואה (ההסתדרות הרפואית) – טיפולים משולבים ביתר לחץ דם ריאתי
זהו מידע כללי, ולא ייעוץ רפואי או משפטי. שמות התרופות מופיעים להמחשה בלבד. ההחלטה על טיפול שייכת לרופא המטפל, וזמינות התרופות בסל משתנה בין הקופות ובין השנים. אחוזי הנכות נקבעים בוועדה לפי הבדיקות והמסמכים במקרה הספציפי.
השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם לבדיקת זכאות ראשונית ללא עלות.

