← חזרה למידע מקצועי
נכות כללית

פיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF) בביטוח לאומי: אחוזי נכות לפי TLC ו-DLCO, חמצן ביתי והשתלת ריאה

נכתב ונבדק על ידי עו״ד אורון אטיאעודכן ב-21 בנובמבר 202612 דקות קריאה

פיברוזיס ריאתי אידיופתי נבדק בביטוח לאומי לפי סעיף 5(2), מחלות ריאה מצירות. טבלת הנוסח המדויק לפי FEV1, TLC ו-DLCO, מתי חמצן ביתי מעלה ל-90%, כמה אחוזים נותנים אחרי השתלת ריאה, סף הקצבה וסכומי 2026, ומה מביאים לוועדה.

פיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF) הוא הצטלקות מתקדמת של רקמת הריאה בלי סיבה ידועה, שמקטינה את נפח הריאות ואת היכולת להעביר חמצן לדם. בביטוח לאומי אין לה סעיף בשם המחלה: היא נבדקת לפי סעיף 5(2) ברשימת הליקויים, "מחלות ריאה מצירות", שנותן 20%, 40%, 70%, 90% או 100% לפי שלושה מספרים מבדיקת תפקודי הריאה, וגם לפי חמצן ביתי והנשמה. מי שמבין את המספרים האלה יודע מראש לאיזו שורה הוא שייך. במדריך הזה של פרוטוקול זכויות רפואיות פירקנו את הסעיף לשורות, והוספנו את מה שהוועדה בודקת בפועל: חמצן, טיפול נוגד הצטלקות, השתלה ותיק לערר.

התשובה הקצרה
  • הסעיף: 5(2) ברשימת הליקויים. מספיק מדד אחד בטווח: FEV1, TLC או DLCO.
  • האחוזים: 20%, 40%, 70% או 90% לפי המדדים, ו-100% רק בהנשמה מלאכותית קבועה (לא CPAP או BiPAP).
  • חמצן ביתי: סטורציה מתחת ל-90% וחמצן 16 שעות ביממה לפחות בחודשיים האחרונים מזכים ב-90%.
  • השתלת ריאה: 100% בשנה שאחרי ההשתלה, ואחר כך 50% ועוד אחוזים לפי תפקוד הריאה המושתלת.
  • קצבה ב-2026: צריך 60% נכות רפואית (או 40% עם ליקוי אחד של 25%), ודרגת אי-כושר. קצבה מלאה: 4,711 ש"ח בחודש.

הפוסט הזה הוא חלק מסדרת מחלות הריאה. את התמונה הכוללת, עם כל הסעיפים מ-5 עד 8 ומפת המחלות, תמצאו במדריך-העל על מחלות ריאה וביטוח לאומי. כאן נתמקד רק במה שמיוחד ל-IPF.

אינפוגרפיקה
ארבעה מספרים שקובעים תיק IPF
TLC
נפח הריאות הכולל. מתחת ל-80% זו הפרעה מצירה
DLCO
מעבר החמצן לדם. לרוב יורד ראשון
סטורציה וחמצן
מתחת ל-90% עם 16 שעות ביממה: 90%
VO2 מרבי
מבחן מאמץ לב-ריאה. מתחת ל-10: 90%

באיזה סעיף ברשימת הליקויים נבדק פיברוזיס ריאתי אידיופתי?

פיברוזיס ריאתי אידיופתי נבדק לפי סעיף 5(2), "מחלות ריאה מצירות (רסטריקטיביות)", בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). אותה רשימה משמשת גם את ועדות הנכות הכללית. הסעיף לא מזכיר את שם המחלה, ולכן הוועדה בודקת את תוצאות תפקודי הריאה ולא את האבחנה.

ב-COPD זרימת האוויר חסומה, ולכן הבדיקה היא לפי סעיף 5(1) (ראו COPD וביטוח לאומי). ב-IPF הריאה מתכווצת ונעשית קשיחה, ולכן בודקים נפח ודיפוזיה. גם סרקואידוזיס ומעורבות ריאתית בסקלרודרמה נבדקות לפי סעיף 5(2), אבל IPF מתקדמת בדרך כלל בלי הפוגות.

בדיקה אישית · שלב 1 מתוך 3
באיזה שלב אתם מול ביטוח לאומי?

כמה אחוזי נכות נותנים על IPF לפי TLC, DLCO ו-FEV1?

על פיברוזיס ריאתי אידיופתי נותנים 20%, 40%, 70% או 90% לפי סעיף 5(2), כשמספיק שאחד מהמדדים FEV1, TLC או DLCO נמצא בטווח של השורה. 100% ניתנים רק למי שזקוק להנשמה מלאכותית קבועה. זה הנוסח המלא של הסעיף, כפי שהוא מופיע בתקנות:

דרגההנוסח בתקנות (סעיף 5(2))מה זה אומר בפועל
20%"עם FEV1 בין 60% ל־79% או TLC בין 70% ל־79% או DLCO בין 60% ל־79%"פגיעה קלה. ב-IPF לרוב DLCO הוא שמכניס לשורה הזו
40%"עם FEV1 בין 50% ל־59% או TLC בין 50% ל־69% או DLCO בין 40% ל־59%"לבד זה לא סף הקצבה, אבל עם ליקוי נוסף אפשר להגיע לסף של 40%+25%
70%"עם FEV1 בין 30% ל־49% או TLC בין 40% ל־49% או DLCO בין 30% ל־39% או VO2 מרבי בבדיקת מאמץ לב–ריאה בין 10 ל־14 מ״ל לק״ג לדקה"עובר לבד את סף ה-60% של הנכות הרפואית
90%"עם FEV1 מתחת ל־29% או TLC מתחת ל־40% או DLCO מתחת ל־30% או VO2 בבדיקת מאמץ לב–ריאה מתחת ל־10 מ״ל לק״ג לדקה או עם סטורציית חמצן מתחת ל־90% וצורך בטיפול קבוע בהעשרת חמצן של 16 שעות ביממה לפחות בחודשיים האחרונים"מחלה מתקדמת, או תלות קבועה בחמצן
100%"עם צורך בהנשמה מלאכותית קבועה באמצעות מכשירי הנשמה (ולמעט מכשירי CPAP או BIPAP)"הנשמה קבועה בלבד

תנאי הסף של הסעיף: שתי בדיקות מלאות לפחות של תפקודי ריאות, שכוללות זרימה נשימתית, נפחי ריאה וכושר דיפוזיה, מהשנתיים האחרונות, בהפרש של חודש לפחות ביניהן.

איזה מדד קובע ב-IPF, ולמה FEV1 תקין לא אומר הרבה?

בפיברוזיס ריאתי אידיופתי המדד שקובע הוא בדרך כלל DLCO או TLC, ולא FEV1. בהפרעה מצירה גם הנשיפה וגם הנפח החיוני קטנים יחד, ולכן FEV1 יכול להיראות סביר כשהריאה כבר פגועה מאוד. מי שמגיע לוועדה עם ספירומטריה בלבד מציג לה דווקא את המספר הכי פחות חמור שלו.

שני פרטים קטנים בנוסח שכדאי להכיר:

  • הטווחים לא זהים בין המדדים. אותו מספר, 65%, מכניס לשורה של 20% כשהוא FEV1 או DLCO, אבל לשורה של 40% כשהוא TLC. ו-DLCO של 38% כבר נמצא בשורה של 70%. כל מדד נבדק מול הטווח שלו, ולפי לשון הסעיף מספיק מדד אחד כדי להיכנס לשורה.
  • יש פער בנוסח של FEV1. שורת ה-70% מסתיימת ב-30%, ושורת ה-90% מתחילה "מתחת ל-29%". FEV1 של 29.5% לא כתוב במפורש באף שורה. בפועל ב-IPF זה כמעט אף פעם לא המדד הקובע, ולכן חשוב שהבדיקה תכלול את שני המדדים האחרים.

איך הוועדה הרפואית בודקת IPF בפועל?

הוועדה הרפואית בודקת פיברוזיס ריאתי אידיופתי לפי דו"חות מלאים של תפקודי ריאה, ולא לפי ערכים בודדים שמופיעים בסיכומי ביקור בקהילה. כך כתוב בחוזר המנהל הרפואי של ביטוח לאומי על קביעת אחוזי נכות במחלות ריאה (חוזר נכות כללית 509/07/2020). החוזר גם מסביר איך הרופאים קוראים את הבדיקה.

  • TLC מתחת ל-80% מהצפוי מוגדר בחוזר כהפרעה רסטריקטיבית (מצירה).
  • DLCO מתוקן לנפח מתחת ל-80% בהפרעה מצירה מאפיין מחלה של רקמת הריאה, וזה בדיוק המצב ב-IPF.
  • ספירומטריה לבד אינה תחליף לתפקודי ריאה מלאים, כי FVC נמוך גם במחלה חסימתית וגם במחלה מצירה.
  • השוואה בין בדיקות רלוונטית רק כשהן נעשו באותו מכשיר מכויל ובאותו מודל של ערכים צפויים. הוועדה מעדיפה בדיקות ממכון בבית חולים או בקופת חולים.
  • אם אין שתי בדיקות תקינות, הרופא רשאי להזמין בדיקה מטעם המוסד, למשל כשהנתונים שהוזנו (גובה, גיל, משקל) לא זהים בין שתי הבדיקות.

בפועל: עשו את שתי הבדיקות באותו מכון, ובדקו בדו"ח שהגובה והמשקל נכונים. טעות בגובה משנה את הערך הצפוי, וכך גם את האחוז.

האם מבחן הליכה של 6 דקות מזכה באחוזי נכות?

מבחן הליכה של 6 דקות לא מופיע בנוסח סעיף 5(2), ולכן הוא לא מכניס לשורה בטבלה בעצמו. מה שכן מופיע בסעיף הוא VO2 מרבי מבדיקת מאמץ לב-ריאה משולבת (CPET): בין 10 ל-14 מ"ל לק"ג לדקה נותן 70%, ומתחת ל-10 נותן 90%.

למבחן ההליכה יש בכל זאת תפקיד: הוא מתעד ירידה בסטורציה במאמץ, הוא חלק מההערכה להשתלה, והוא מסביר למה אי אפשר לעבוד בעבודה פיזית. אם תפקודי הריאה במנוחה גבוליים והמאמץ קשה מאוד, בקשו הפניה לבדיקת מאמץ לב-ריאה.

מתי חמצן ביתי מעלה את הנכות ל-90%?

חמצן ביתי מזכה ב-90% לפי סעיף 5(2) רק כששני התנאים מתקיימים יחד: סטורציה מתחת ל-90%, וטיפול קבוע בחמצן של 16 שעות ביממה לפחות בחודשיים האחרונים. חמצן נייד שמשמש רק בהליכה, או מכשיר שעומד בבית ומשמש כמה שעות ביום, לא עונה על הנוסח.

מה צריך להביא כדי להוכיח את זה:

  • מכתב מרופא הריאות שמפרט מתי התחיל הטיפול בחמצן, כמה ליטרים לדקה וכמה שעות ביממה.
  • מדידות סטורציה במנוחה, בלי חמצן, מכמה ביקורים.
  • אישור הקופה או ספק החמצן על אספקת מרכז חמצן לבית, עם התאריך.

מה הטיפול נוגד ההצטלקות אומר לוועדה?

הטיפול נוגד ההצטלקות ב-IPF, פירפנידון (אסברייט) או נינטדניב (אופב), לא מוסיף אחוזים בעצמו, כי סעיף 5(2) נקבע רק לפי תפקודי ריאה, חמצן והנשמה. אבל הטיפול הוא ראיה חשובה לשני דברים: שהאבחנה אושרה על ידי מומחה, ושהמחלה צפויה להימשך ולא לחלוף.

לטיפול יש גם צד שלרוב לא מגיע לוועדה: לנינטדניב יש לעתים קרובות שלשולים, ולפירפנידון בחילות ורגישות לשמש. כשהתופעות מתמשכות, מתועדות ופוגעות בתפקוד, בקשו שייבדקו כליקוי נפרד. כל אחוז נוסף מתווסף מהיתרה בשיטת השקלול, כפי שאפשר לראות במחשבון הנכות המשוקללת. צרפו את אישור הקופה לתרופה ומכתב שמתאר את קצב הירידה ב-FVC וב-DLCO.

כמה אחוזי נכות נותנים אחרי השתלת ריאה, ומה קורה בזמן ההמתנה?

אחרי השתלת ריאה נקבעים 100% נכות בשנה שאחרי ההשתלה, לפי סעיף 22א ברשימת הליקויים (השתלת איברים סולידיים). בתום השנה נקבעים 50%, ובנוסף אחוזים לפי תפקוד הריאה המושתלת, שנבדק שוב לפי סעיפי הריאה.

  • בשנה הראשונה יש מסלול מהיר. ביטוח לאומי מונה מבוטחים בשנה הראשונה אחרי השתלת ריאות בין מי שתביעתם מטופלת במסלול מהיר, ומשתדל לסיים את הטיפול בתוך 30 ימים מקבלת התביעה.
  • בזמן ההמתנה אין סעיף מיוחד למועמדים להשתלה. האחוזים נקבעים לפי סעיף 5(2), ולכן הגישו לוועדה את תפקודי הריאה העדכניים שנעשו במסגרת ההערכה להשתלה.
  • הקריטריונים הרפואיים להשתלה הם רקע ולא סעיף משפטי. לפי הקונצנזוס הבינלאומי של ISHLT מ-2021, מפנים להערכה כש-FVC מתחת ל-80%, DLCO מתחת ל-40% או כשיש צורך בחמצן. בין הסימנים לרישום: ירידה בסטורציה מתחת ל-88% במבחן הליכה של 6 דקות.

מכתב ממרכז ההשתלות שאתם בהערכה או ברשימה הוא מסמך חזק לוועדה.

האם הנכות ב-IPF נקבעת כזמנית או כקבועה?

הוועדה הרפואית יכולה לקבוע נכות זמנית, לתקופה מוגדרת, כשהיא מצפה שהמצב ישתנה, ונכות קבועה כשהמצב יציב או צפוי להחמיר. בתום נכות זמנית מזמנים שוב לוועדה. ב-IPF המחלה מתקדמת בדרך כלל ואינה חולפת, ולכן כשיש שתי בדיקות עקביות וטיפול נוגד הצטלקות, יש בסיס לבקש קביעה קבועה. כשהקביעה קבועה, ביטוח לאומי כותב שהוא יזמן לבדיקה מחדש רק כשחל שיפור במצב בעקבות טיפול.

כשהמחלה מחמירה אחרי ההחלטה, אפשר לבקש בדיקה מחדש. לפי ביטוח לאומי:

  • אם התביעה נדחתה או שאושרה קצבה חלקית, אפשר לבקש בדיקה מחדש אחרי 6 חודשים מהקביעה האחרונה.
  • מי שיש לו דרגת אי-כושר של 75% או 100% יכול לבקש בדיקה מחדש של אחוזי הנכות הרפואית בלבד אחרי 12 חודשים, כשרופא מוסמך מטעם ביטוח לאומי קבע שהייתה החמרה.
  • כדאי לדעת שבבדיקה מחדש ביטוח לאומי רשאי גם להפחית אחוזים, ולכן מגישים כשיש בדיקות חדשות שמראות ירידה.

פירוט נוסף יש במדריך על החמרה במצב הרפואי ובקשה לבדיקה מחדש.

מתי IPF מזכה בקצבת נכות כללית, וכמה משלמים ב-2026?

פיברוזיס ריאתי אידיופתי מזכה בקצבת נכות כללית כשנקבעו לפחות 60% נכות רפואית, או 40% כשיש כמה ליקויים ואחד מהם לפחות 25%, וגם דרגת אי-כושר של 60%, 65%, 74% או 100%. בנוסף צריך להיות בגיל 18 עד גיל הפרישה, ולהרוויח פחות מ-8,261 ש"ח בחודש במשך 90 ימים רצופים מתוך 15 החודשים שלפני התביעה.

בפועל, שורת ה-70% בסעיף 5(2) עוברת לבד את הסף הרפואי. בשורת ה-40%, ליקוי נוסף של 20% (20% מתוך 60% שנותרו, כלומר 12%) מביא בשקלול ל-52%, ואז מתקיים מסלול ה-40% עם ליקוי של 25% לפחות. אפשר לבדוק את זה במחשבון הזכאות לנכות כללית.

דרגת אי-כושרקצבה חודשית (מ-1.1.2026)תוספת לכל ילד (עד שני ילדים)תוספת לבן או בת זוג
מלאה (100% או 75%)4,711 ש"ח1,214 ש"ח1,518 ש"ח
74%3,211 ש"ח898 ש"ח1,123 ש"ח
65%2,894 ש"ח789 ש"ח987 ש"ח
60%2,718 ש"ח728 ש"ח911 ש"ח

דרגת אי-הכושר נקבעת לפי מה שהמחלה מונעת מכם לעשות בעבודה. ב-IPF כדאי לפרט: כמה מטרים אתם הולכים בלי לעצור, האם אתם עולים מדרגות, האם החמצן מגביל את היציאה מהבית, ומה קרה כשניסיתם להמשיך בעבודה. אם אתם עדיין עובדים, ההסבר על עבודה לצד קצבה יעזור לכם להבין כמה מותר להרוויח.

האם פיברוזיס ריאתי יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה?

פיברוזיס ריאתי אידיופתי, כלומר בלי סיבה ידועה, לא מופיע ברשימת מחלות המקצוע בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). אבל כשיש חשיפה תעסוקתית ברורה, לפעמים מתברר שהאבחנה בכלל אינה "אידיופתית", ואז ייתכן שמדובר במחלה שכן נמצאת ברשימה.

אלה הפריטים ברשימה שנוגעים לפיברוזיס ולהצטלקות של הריאה:

  • סיליקוזיס (צורנית): עובדים שנחשפו לאבק סיליקטים, למשל בשיש, אבן ומשטחי קוורץ.
  • אזבסטוזיס (אמיינתית): עובדים שנחשפו לאבק סיבי אסבסט.
  • "מחלת המתכות הקשות – פיברוזיס של הריאות": עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום במשך שנה לפחות.
  • "ריאות חקלאים": עובדים שנחשפו לקש מעופש או לירקות מעופשים.
  • טלקוזיס: עובדים שנחשפו לטלק.

אם עבדתם שנים באחד התחומים האלה, ודאו שהחשיפה כתובה בתיק הרפואי. הכרה כמחלת מקצוע עוברת במסלול נפרד של נפגעי עבודה. הפירוט נמצא במדריך על מחלות ריאה תעסוקתיות, סיליקוזיס ואסבסטוזיס, ובהסבר הכללי על איך מוכיחים מחלת מקצוע. צפצופים שמחמירים בעבודה מרמזים לפעמים על אסתמה, שנבדקת לפי סעיף 6 (ראו אסתמה קשה וביטוח לאומי).

אילו מסמכים להביא לוועדה הרפואית על IPF?

לוועדה הרפואית על פיברוזיס ריאתי אידיופתי מביאים קודם כול שתי בדיקות מלאות של תפקודי ריאה מהשנתיים האחרונות, עם FEV1, TLC ו-DLCO, בהפרש של חודש לפחות. כל שאר המסמכים מחזקים את הבדיקות האלה ומסבירים אותן.

  • שתי בדיקות תפקודי ריאה מלאות, ובדיקות קודמות שמראות את קצב הירידה.
  • CT חזה ברזולוציה גבוהה (HRCT) עם הפענוח, וסיכום דיון רב-תחומי או ביופסיה אם היו.
  • מכתב עדכני מרופא הריאות: אבחנה, טיפול נוגד הצטלקות, תופעות לוואי ומגבלות במאמץ.
  • בדיקת מאמץ לב-ריאה (CPET) ומבחן הליכה של 6 דקות עם סטורציה, אם בוצעו.
  • תיעוד החמצן: מרשם, שעות ביממה ומדידות סטורציה במנוחה.
  • אקו לב עם הערכת לחץ ריאתי, סיכומי אשפוז, ומכתב ממרכז השתלות אם יש.
  • תיאור תפקודי שאתם כותבים: יום רגיל, מה הפסקתם לעשות, ומה קרה בעבודה.

למה תביעות IPF נדחות, ואיך מגישים ערר?

תביעות על פיברוזיס ריאתי אידיופתי נדחות בדרך כלל משלוש סיבות: הוגשה ספירומטריה בלי DLCO ובלי TLC, הוגשה בדיקה אחת במקום שתיים, או שהחמצן לא תועד בשעות ביממה. את שלושתן אפשר לתקן בערר, עם בדיקות חדשות.

הערר על אחוזי הנכות הרפואית מוגש לוועדה רפואית לעררים בתוך 60 ימים מהיום שקיבלתם את ההודעה, בכתב ועם נימוקים. לפי ביטוח לאומי, ערר כזה פתוח למי שנקבעו לו פחות מ-80% נכות רפואית או דרגת אי-כושר שאינה עולה על 74%. על החלטת ועדת העררים אפשר לערער לבית הדין האזורי לעבודה, בשאלות משפטיות בלבד, גם כן בתוך 60 ימים.

  1. מיד עם ההחלטה: בקשו את פרוטוקול הוועדה ובדקו אילו מדדים נרשמו.
  2. בשבועות הראשונים: קבעו תפקודי ריאה מלאים. בין שתי בדיקות צריך חודש לפחות.
  3. לפני היום ה-60: הגישו ערר עם נימוקים, למשל שלא נבדק DLCO, ועם הבדיקות החדשות.
  4. לפני ועדת העררים: הכינו משפט לכל מדד: "DLCO של X%, שורה Y בסעיף 5(2)".

מדריך מלא לשלבים נמצא במדריך לערר על החלטת ועדה רפואית.

שאלות נפוצות

יש סעיף מיוחד ל-IPF ברשימת הליקויים?

לא. פיברוזיס ריאתי אידיופתי נבדק לפי סעיף 5(2), מחלות ריאה מצירות, יחד עם מחלות אחרות שמקטינות את נפח הריאות. האחוזים נקבעים לפי FEV1, TLC, DLCO, חמצן והנשמה.

ה-FEV1 שלי 75% אבל ה-DLCO שלי 35%. כמה אחוזים מגיעים?

לפי נוסח סעיף 5(2), DLCO בין 30% ל-39% מתאים לשורה של 70%, גם כש-FEV1 גבוה. מספיק מדד אחד בטווח, והוועדה צריכה להחיל את השורה הגבוהה.

אני משתמש בחמצן רק כשאני הולך. זה מזכה ב-90%?

לא לפי הנוסח. 90% בגלל חמצן דורשים סטורציה מתחת ל-90% וטיפול קבוע של 16 שעות ביממה לפחות בחודשיים האחרונים. חמצן במאמץ בלבד הוא עדיין ראיה חשובה לדרגת אי-הכושר.

מבחן הליכה של 6 דקות מחליף את תפקודי הריאה?

לא. מבחן ההליכה לא מופיע בסעיף. הבדיקה במאמץ שהסעיף מכיר בה היא בדיקת מאמץ לב-ריאה עם VO2 מרבי: בין 10 ל-14 מ"ל לק"ג לדקה נותן 70%, ומתחת ל-10 נותן 90%.

כמה אחוזים יקבלו אחרי השתלת ריאה?

100% בשנה שאחרי ההשתלה לפי סעיף 22א. אחרי השנה נקבעים 50%, ובנוסף אחוזים לפי תפקוד הריאה המושתלת. בשנה הראשונה התביעה מטופלת במסלול המהיר.

המחלה החמירה חצי שנה אחרי ההחלטה. אפשר לבקש בדיקה חדשה?

כן, אם התביעה נדחתה או שהקצבה חלקית, אפשר לבקש בדיקה מחדש אחרי 6 חודשים מהקביעה האחרונה. צרפו שתי בדיקות תפקודי ריאה חדשות שמראות את הירידה.

רוצים לדעת באיזו שורה של סעיף 5(2) אתם נמצאים?

בפרוטוקול עוברים איתכם על דו"חות תפקודי הריאה, על תיעוד החמצן ועל מכתבי רופא הריאות, ובודקים שכל מדד מגיע לוועדה במקום הנכון בסעיף. אפשר לשלוח לנו את הבדיקות דרך עמוד יצירת הקשר.

מקורות

המידע כאן כללי ואינו ייעוץ רפואי או משפטי. שמות התרופות מופיעים כדי לזהות את הטיפול ולא כהמלצה. אחוזי הנכות נקבעים בוועדה לפי הבדיקות במקרה הספציפי, וסכומי הקצבה מתעדכנים בכל ינואר.

באיזה שלב אתם מול ביטוח לאומי?
מעדיפים לדבר עכשיו? 050-210-3632 · וואטסאפ
#נכות כללית#זכויות רפואיות#ייעוץ משפטי
עו״ד אורון אטיא
נכתב ונבדק משפטית על ידי עו"ד אורון אטיא, מומחה למימוש זכויות רפואיות ותביעות ביטוח.
מייסד פרוטוקול
→ חזרה לכל המאמרים